התפילה החילונית של הקב"ה ושל כל מי שאין לו אלוהים

מאת: ארי אֵלון ת
Facebook
Twitter
LinkedIn

 

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְהֹוָה: וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן (בראשית יט כז-כח)

"אמר רבי יוחנן: בשעה שהקדוש ברוך הוא בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה – מיד הוא כועס… אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו – אלהי אברהם בעזרו. וכשמת – אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו!  ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? – דכתיב: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְהֹוָה", ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהלים קו ל) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל"… (בבלי ברכות ו ב)

תפילתו של הקדוש ברוך הוא: "יהי רצון מלפניי שיכבשו רחמי את כעסיי ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בניי במידת הרחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין" (שם שם ז א)

 

בכל 929 פרקי התנך אין אפילו מלה אחת על תפילת חובה ועל תפילת קבע ועל תפילת סדיר ועל סדור תפילה. על אחת כמה וכמה שלא כתוב בתנ"ך מאומה על חובת תפילה בבית כנסת ועל מנין של עשרה גברים ועל החובה להתפלל בכל יום גם שחרית גם מנחה וגם ערבית. באחת המאות הראשונות לספירה (לא חשוב כרגע מתי. זה ויכוח אינסופי בין החוקרים) באו הרבנים וערכו הסבה דרמטית לכל פסוק מכל אחד מ929 פרקי התנ"ך. דרשתי היומית תתייחס להסבה הרבנית הדרמטית לפסוק כז מתוך הפרק היומי שלנו (בראשית יט) – וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְהֹוָה –

"אברהם תקן תפלת שחרית, שנאמר "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְהֹוָה", ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהלים קו ל) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל"… (בבלי ברכות ו ב)

מדרש אגדה מכונן זה קובע כי תפילת שחרית הראשונה בהסטוריה נאמרה על ידי אברהם אבינו בעודו משקיף על הזריחה הבוערת העולה מאחורי הרי מואב ונמהלת בעשן הקיטור המיתמר מכבשן משרפות סדום ועמורה.

המקום שבו עמד אבינו והתפלל את תפילת שמונה עשרה הראשונה בהסטוריה הוא אותו מקום שבו עמד יום קודם לפני אלוהיו (בראשית יח כב) וניסה ככל יכולתו לשכנע אותו להימנע מתוכנית ההשמדה שלו. אתמול מחה במקום ההוא באומץ רב והפליל את אלוהיו בפלילים (הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?… חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה – שֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?!), היום שב אבינו אל המקום ההוא, השקיף על העולם המושמד, והעמידה המפלילה שלו הפכה להיות עמידה מתפללת וכנועה. רגליו של אבינו היו צמודות כדת וכדין, ברכיו מתוחות כהלכה, עיניו משקיפות על כבשן המשרפות, ריח בשר חרוך עלה בנחיריו, ושפתיו דקלמו בלחש "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. אֱלֹהֵי יִצְחָק. וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל…".

עיון בפרשנים הרבניים על הפסוק "וישקף אברהם על פני סדום ועמורה" יבהיר לנו היטב את השקפת עולמו הרבנית של אבינו – מפירושים אלו עולה שהוא התפלל כדי שבכל זאת יימצאו עשרה צדיקים בסדום אשר יצילו את העיר. כשווידא שאכן אין עשרה צדיקים בעיר הזאת הודה לשופט כל הארץ על ההשמדה הצודקת שלא פגעה באף צדיק וחיסלה אך ורק גברים רשעים, נשים רשעות, ילדים רשעים וילדות רשעות…

הקב"ה הרבני, כך מסתבר, כעס על סדום כי לא היה בה מניין של עשרה שיעשו לו "לייק" ויגידו לו שוב ושוב "ברוך אתה יי". משום כך קובעת שם הגמרא את הקביעה הבאה – " בשעה שהקדוש ברוך הוא בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה – מיד הוא כועס"…

בית כנסת שאין בו מנין של עשרה מזכיר לקדוש ברוך הוא את סדום ומיד הוא כועס. מסתבר שהבעיה העיקרית בסדום היתה שלא היה בה בית כנסת. משום כך הדבר הראשון שעשה אברהם לאחר השמדת סדום זה להקים בית כנסת הצופה על פני העיר שהושמדה כי לא היה בה בית כנסת.

משום כך ממשיכה הגמרא וקובעת כי "כל הקובע מקום לתפלתו – אלהי אברהם בעזרו. וכשמת – אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו!" (שם שם)

במצפה סדום ייסד אבינו את סדור התפילה והקים את בית הכנסת הראשון. עדיין לא היה לו מנין והוא חרד מאד מכעסו של הקדוש ברוך הוא. אבל נוצרה כבר התשתית. עוד שנים רבות יחלפו עד שיקבעו בניו החרדים של אברהם מקומות קבועים לתפילתם ויעשו הכל כדי שיהיה מנין של עשרה צדיקים בכל בית כנסת. שהקב"ה לא יכעס.

שנים רבות לאחר מכן יתחיל הקב"ה להתפלל בעצמו. על כך אנו מתבשרים בהמשך הגמרא שם. בכל בוקר ישכים הקב"ה, ישקיף על פני אתרי ההשמדה העשנים שלו, ויתפלל מתוך בדידותו המוחלטת את התפילה החילונית של כל מי שאין לו אלוהים – "יהי רצון מלפניי שיכבשו רחמי את כעסיי ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בניי במידת הרחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין" (שם שם ז א)…

יהי רצון מלפניי שלא אכעס כשאבוא לבית כנסת ולא אמצא שם עשרה גברים שיעשו לי לייק ויגידו שוב ושוב "ברוך אתה יי… ברוך אתה יי…"

ויהי רצון מלפניי שיכבשו רחמיי את כעסיי ולא אשמיד עוד עיר ועוד עיר כשם שהשמדתי את סדום ועמורה…

אמן כן יהי רצון מלפניו…