אגדות וכותרות ברכות פרק רביעי

מאת: ארי אֵלון ת
Facebook
Twitter
LinkedIn

 

                               הרומן התלמודי שלא ייגמר לעולם על המהפכה הבלתי גמורה לעד (שמונה פרקים)

 

(א)  מעשה בתלמיד משת"פ ונשיא עריץ שטמנו פח לרבי יהושע כדי להשפילו

 מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ: רַבִּי, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה?

אָמַר לוֹ: רְשׁוּת.

בָּא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: רַבִּי, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה?

אָמַר לוֹ: חוֹבָה.

אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת?

אָמַר לו: הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין עָמַד הַשּׁוֹאֵל וְשָׁאַל: תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה?

אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: חוֹבָה.

אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁחוֹלֵק בְּדָבָר זֶה?

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לָאו.

אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ `רְשׁוּת`?

אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בְּךָ!

עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: אִלְמָלֵא אֲנִי חַי וְהוּא מֵת, יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֵת הַמֵּת, וְעַכְשָׁיו, שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי, הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַחַי? (ברכות כז ב)

 

(ב) הרבנים מוחים כנגד אלימותו המשפילה של הנשיא, מדיחים אותו, ומחפשים לו מחליף

 הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו,

עַד שֶׁרִנְּנוּ כָּל הָעָם וְאָמְרוּ לְחוּצְפִּית הְַתֻרְגְּמָן: עֲמֹד!

וְעָמַד.

אָמְרֵי: עַד כַּמָּה נְצַעֲרֵיהּ וְנֵיזִיל – בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶשְׁתָּקַד צַעֲרֵיהּ, בִּבְכוֹרוֹת, בְּמַעֲשֵׂה דְּרַבִּי צָדוֹק, צַעֲרֵיהּ, הָכָא נַמִי קָא מְצַעֵר לֵיהּ. תָּא וְנַעֲבְרֵיהּ!

מַאן נוֹקִים לֵיהּ?

נוּקְמֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? – בַּעַל מַעֲשֶׂה הוּא ;

נוֹקְמֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא? – דִּלְמָא עָנֵישׁ לֵיהּ, דְּלֵית לֵיהּ זְכוּת אָבוֹת ;

אֶלָּא נוּקְמֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּהוּא חָכָם וְהוּא עָשִׁיר וְהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. הוּא חָכָם – דְּאִי מַקְשִׁי לֵיהּ מְפָרֵק לֵיהּ ; הוּא עָשִׁיר – דְאִי אִית לֵיהּ לְפַלוּחֵי לְבֵי קֵיסָר אַף הוּא אֲזַל וּפְלַח ; וְהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא – דְּאִית לֵיהּ זְכוּת אָבוֹת, וְלָא מָצִי עָנִישׁ לֵיה. (ברכות כז ב)

 

(ג) הנס העצוב שסתם את הגולל על טיעוניה הצודקים של אשת הנשיא ליום אחד

 אַתּוּ וְאַמְרֵי לֵיהּ: נִיחָא לֵיהּ לְמַר דְלֵיהֱוֵי רֵישׁ מְתִיבְתָּא?

אָמַר לְהוּ: אֵיזִיל וְאִמְלִיךְ בְּאֱינָשֵׁי בֵיתִי.

אָזַל וְאִמְלִיךְ בִּדְבִיתְהוּ.

אָמְרָה לֵיהּ: דִּלְמָא מַעַבְרִין לָךְ.

אָמַר לָהּ: לִשְׁתַּמִּישׁ אֵינָשׁ יוֹמָא חֲדָא בְּכַסָּא דְּמוּקְרָא וּלְמָחָר לִיתְּבַר.

אָמְרָה לֵיהּ: לֵית לָךְ חִוַּורְתָּא.

הַהוּא יוֹמָא בַּר תְּמַנֵי סְרֵי שְׁנֵי הֲוָה, אִתְרְחֵישׁ לֵיהּ נִיסָא וְאֲהַדְרוּ לֵיהּ תְּמַנֵי סְרֵי דָּרֵי חִיוַּורְתָּא,

וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה `הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה`, וְלֹא בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה. (ברכות כז ב)

 

(ד) הנשיא המודח שוקע בדכאון מסוכן ואֵלֵי החלומות מסדרים לו חלום משכך כעסים

תָּנָא, אוֹתוֹ הַיּוֹם סִלְּקוּהוּ לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח, וְנִתְּנָה רְשׁוּת לַתַּלְמִידִים לִכָּנֵס,

שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְרִיז וְאוֹמֵר: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אַל יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

הַהוּא יוֹמָא אִתְוָסְפוּ כַּמָּה סַפְסְלֵי.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגֵי בָּהּ אַבָּא יוֹסֵף בַּר דּוֹסְתָּאִי וְרַבָּנָן, חַד אָמַר: אִתוֹסְפוּ אַרְבַּע מֵאוֹת סַפְסְלֵי, וְחַד אָמַר: שְׁבַע מֵאוֹת סַפְסְלֵי.

הֲוָה קָא חַלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר: דִּלְמָא חַס וְשָׁלוֹם מָנַעְתִּי תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל,

אַחֲזוּ לֵיהּ בְּחֶלְמֵיה חַצְבֵי חִיוָרֵי דְּמַלְיָין קִטְמָא.

וְלָא הִיא, ההיא לְיתּוּבֵיהּ דַּעֲתֵּיהּ הוּא דְּאַחֲזוּ לֵיהּ. (ברכות כח א)

 

(ה) יום המחטפים הגדול – שיעור חובה לכל מהפכנֵי העתיד שיתפסו שלטון ליום אחד בלבד

 תָּנָא: עֵדֻיּוֹת בּוֹ בַּיּוֹם נִשְׁנֵית, וְכָל הֵיכָא דְּאַמְרֵי `בּוֹ בַּיּוֹם` – הַהוּא יוֹמָא הֲוָה, וְלֹא הָיְתָה הֲלָכָה שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹא פֵּרְשׁוּהָ. וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת,

דִּתְנָן: בּוֹ בַּיּוֹם בָּא יְהוּדָה גֵּר עַמּוֹנִי לִפְנֵיהֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, אָמַר לָהֶם: מָה אֲנִי לָבוֹא בַּקָּהָל?

אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אָסוּר אַתָּה לָבוֹא בַּקָּהָל.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מֻתָּר אַתָּה לָבוֹא בַּקָּהָל.

אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דברים כג ד) `לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה` `.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי עַמּוֹן וּמוֹאָב, בִּמְקוֹמָן הֵם יוֹשְׁבִין? וַהֲלֹא כְּבָר עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּבִלְבֵּל אֶת כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה י יג) `וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים וַעֲתוּדֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי, וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים`, וְכָל דְּפָרֵישׁ – מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ.

אָמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ירמיה מט ו) `וְאַחֲרֵי כֵן אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת בְּנֵי עַמּוֹן` וּכְבָר שָׁבוּ.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (עמוס ט יד) `וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל` וַעֲדַיִן לֹא שָׁבוּ.

מִיָּד הִתִּירוּהוּ לָבוֹא בַּקָּהָל (ברכות כח א)

 

(ו) אוי לו לדור שנשיאו מתנשא ואטום כרבן גמליאל

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הוֹאִיל וְהָכִי הֲוָה אֵיזִיל וַאֲפַיְּיסֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

כִּי מְטָא לְבֵיתֵיהּ חֲזִינְהוּ לַאֲשִׁיתָא דְּבֵיתֵיהּ דִּמְשַׁחֲרָן,

אָמַר לֵיהּ: מִכָּתְלֵי בֵּיתְךָ אַתָּה נִכָּר שֶׁפֶּחָמִי אַתָּה.

אָמַר לֵיהּ: אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁאַתָּה פַּרְנָסוֹ, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ בְּצַעֲרָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בַּמָּה הֵן מִתְפַּרְנְסִין וּבַמָּה הֵם נִזּוֹנִין.

אָמַר לֵיהּ: נַעֲנֵיתִי לְךָ, מְחֹל לִי.

לָא אַשְׁגַח בֵּיהּ.

עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא –

אִיפַיֵּיס. (ברכות כח א)

 

(ז) הרבנים המורדים בונים בריקדות ומתבצרים מפני פלוגות הטרור של בריוני הנשיא

אָמְרוּ: מַאן לֵיזִיל וְלֵימָא לְהוּ לְרַבָּנָן?

אָמַר לְהוּ הַהוּא כּוֹבֵס: אֲנָא אֲזִילְנָא.

שָׁלַח רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: מַאן דְּלָבִישׁ מַדָּא יִלְבַּשׁ מַדָּא, וּמאן דְּלָא לָבִישׁ מַדָּא יֵימַר לְמַאן דְּלָבִישׁ מַדָּא, שְׁלַח מַדָיִיךְ וַאֲנָא אַלְבְּשֵׁיהּ?

אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבָּנָן: טְרוּקוּ גַּלֵי, דְּלָא לֵיתוּ עַבְדֵּי דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְלִיצַעֲרוּ רַבָּנָן,

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מוּטָב דְּאֵיקוּם וְאֵיזִיל אֲנָא לְגַבַּיְיהוּ.

אָתָא טָרַף אַבָּבָא וְאָמַר לְהוּ: מַזֶּה בֶּן מַזֶּה – יַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלֹא בֶּן מַזֶּה יֹאמַר לְמַזֶּה בֶּן מַזֶּה מֵימֶיךָ מֵי מְעָרָה וְאֶפְרֶךָ אֵפֶר מִקְלֶה?!

אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, נִתְפַּיַּסְתָּ? כְּלוּם עָשִׂינוּ אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ, לְמָחָר אֲנִי וְאַתָּה נַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ. (ברכות כח א)

 

(ח) היום שאחרי המהפכה: העריץ שב לדכא מחלוקות, וההלכה שבה להיות אחידה          

אַמְרֵי: הֵיכִי נַעֲבִיד?

נַעַבְּרֵיהּ – גְּמִירֵי, מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין.

נִדְרֹשׁ מַר חֲדָא שַׁבְּתָא וּמַר חֲדָא שַׁבְּתָא – אַתּוּ לִקְנָאוּיֵי,

אֶלָּא לִדְרֹשׁ רַבָּן גַּמְלִיאֵל תְּלָתָא שַׁבְּתָא, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה חֲדָא שַׁבְּתָא,

וְהַיְינוּ דְּאָמַר מַר: `שַׁבָּת שֶׁל מִי הָיְתָה? – שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה.`

(נ.ב.) וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הֲוָה. (ברכות כח א)

 

                                    יְהִי רָצוֹן שֶׁתִרְאוּ אֵת האל כְּשֵם שֶתִרְאוּ אֵת הָאָדָם הַעוֹבֵר עֲבֵרָה וְאוֹמֵר "שֶׁלֹּא יִרְאַנִי אָדָם"

 כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם הִתְחִיל לִבְכּוֹת.

אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, נֵר יִשְׂרָאֵל, עַמּוּד הַיְמָנִי, פַּטִּישׁ הֶחָזָק, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה?

אָמַר לָהֶם: אִלּוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתִי, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי – אֵין כַּעֲסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי – אֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי – אֵין מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וַאֲנִי יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים וּלְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיִיתִי בּוֹכֶה ; וְעַכְשָׁיו שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתִי לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי – כַּעֲסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי – אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי – מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וְאֵינִי יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים וְלׂא לְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְפָנַי שְׁנֵי דְּרָכִים, אַחַת שֶׁל גַּן-עֵדֶן וְאַחַת שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן מוֹלִיכִין אוֹתִי, וְלֹא אֶבְכֶּה?!

אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, בָּרְכֵנוּ.

אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: עַד כָּאן?

אָמַר לָהֶם: וּלְוַאי, תֵּדְעוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אוֹמֵר: `שֶׁלֹּא יִרְאַנִי אָדָם`.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ כֵּלִים מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, וְהָכִינוּ כִּסֵּא לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁבָּא  (ברכות כח ב)

 

                                                                     שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבריי

 משנה. רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה. אמרו לו: מה מקום לתפלה זו? אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי.

גמרא. תנו רבנן: בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה` אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם. ביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה` אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים והם משכימים – אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים – אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר, אני רץ והם רצים – אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת. (ברכות כח ב)