"יֹוסֵף יְהֹוָה עֲלֵיכֶם" – תמצית הקפיטליזם החזירי המתנוסס על דגל כתונת הפסים והכוכבים

מאת: ארי אֵלון, עיבוד תמונה - יונה, canstockphoto csp20758399 ת.פרסום: 04/04/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

החינוך הדתי/ציוני/סוציאליסטי (מחקו את המיותר) שקיבלנו גרם לנו לזהות את בני ישראל במצרים כעם עבדים מזי רעב. זיהוי זה מושפע מההגדה של פסח, מתחילת ספר שמות, ומהאינטרנציונל ("קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה, עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב"). עיון קל בפרק מ"ז בבראשית ימחיש לנו שבתחילת דרכם במצרים היו בני ישראל עם אדונים מְזֵי שובע שהעבידו את המצרים בפרך הקפיטליזם החזירי של יוסף.

תחילה אגר יוסף לעצמו ולבית פרעה את כל רווחי שבע שנות השובע, והדיר את העם המצרי לחלוטין מהאוצר - "וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים... וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר" (בראשית מא מח - מט) – כבר בשלב זה הפך יוסף להיות טייקון החומד לעצמו ולפרעה מאה אחוז מהמשאב הלאומי.

עם תחילת הרעב הגדול הֶאֱמיר יוסף את מחיר הלחם, ובתום שנת הרעב הראשונה החלו המצרים חסרי הממון לגווע ברעב - "וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד... וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם... וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף" (מז יג - טו)

במהלך שנת הרעב השניה הוא עיקל את כל הצאן, המטלטלין והנדל"ן של המצרים, והפך אותם לעם עבדים מזי רעב - "וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ: לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף, וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי, לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ. לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ. קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים" (שם יח - יט).

במקביל צירף יוסף את משפחת הפשע של בני ישראל לסינדרום הפשע הפרעוני. תחילה האציל עליהם מכל שפע הפשע - "וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ... וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם" (שם יא - יב), אחר כך דאג לחלק להם משרות שררה כיד המלך. לשם כך הוא הוציא לעתונות את הידיעה הבאה בשם פרעה – "אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ... וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי". (שם ו)

כך הפך יוסף את משפחת הפשע שלו לעם אדונים המעבידים בפרך את העם המצרי מזה הרעב. כך הוא הגשים את כל חלומותיו המגלומניים והוביל את אביו ואחיו מהכשלון המחפיר של "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (לז א) אל הכשלון המסחרר של "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ (בנו להם אחוזות וטירות (על פי פרשנים רבים)... ויבנו להם בתי מדרשות וארמונות (על פי תרגום יונתן והמדרשים) )" (מז כז)...

לקראת סיום ספר בראשית, אפשר לסכם את כל החלק האחרון של ספר זה כמסע ישראלי בין שני כשלונות "וַיֵּשֶׁב" - בין הכשלון המוסרי של "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", לבין הכשלון המוסרי של "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם".

אמרו מעתה: ההתיישבות היעקובית בכנען ("וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב") נכשלה כי היתה עקובה מדמם של טבוחי שכם שנמרח פסים פסים על כתונת החלומות של כל יוסף. כשלון ההתיישבות הישראלית במצרים ("וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל") יימרח על דגל הפסים והכוכבים המשתחווים בחלומם לכל קפיטליסט חזירי.

ומה באשר לתוכנית האלוהית? – הצחקתם את פרעה, את חרטומיו, ואת כל רבני תתקכט. יש בספור הזה תוכנית אלוהית ממש כשם שיוסף הוא "יוסף הצדיק".

הקשר היחידי בין התוכנית האלוהית לבין הגשמת החלום הקפיטליסטי החזירי של יוסף המגלומן בא לידי ביטוי בצירוף "יֹוסֵף יְהֹוָה עֲלֵיכֶם" המופיע בתהלים (קטו ד).

וביתר פירוט: "יֹוסֵף יְהֹוָה עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם, וִהְיִיתֶם לו לַעֲבָדִים, וַעֲבַדְתֶּם אוֹתוֹ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה"...