עורי עורי, צפורה נחמדת, עורי עורי דברי שיר

ויהי בשלח משה את צפורה

צפורה היא "אשתו המוסתרת ביותר של המנהיג הגדול ביותר".[1] שלוש פעמים בלבד מזכירה התורה בשמה את צפורה. משה לעומת זאת מוזכר בתורה בשמו יותר מכל אדם אחר.

כמה ימים לפני שיפרוש משה מצפורה לעד[2] ינסה אביה להשיבה למשה כשם שמשיבים חפץ נטוש לבעליו – "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת משֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ".[3] עד היום נחלקים הפרשנים באשר למשמעותו של הצירוף "אַחַר שִׁלּוּחֶיה" – על-פי רבי יהושע אמר משה לצפורה "הרי את מגורשת לי כדת משה וישראל", ולפי רבי אלעזר המודעי הוא אמר לה "הרי את מפורדת לי כדת משה וישראל".[4] בין כך ובין כך נשלחה צפורה לבית אביה, והייתה כמשולחת.

משה וישראל מתייחסים למעמד הר סיני כחלק מפרשת יתרו. צפורה בת יתרו, לעומת זאת, מתייחסת אליה כאל פרשת "ויהי בשלח משה את צפורה".

 

צפורה מתגלגלת בנשמתה של דבורה

"ויהי כשמוע צפורה את כל אשר עשה ה` למצרים בים סוף ואת דבר השירה אשר שרו הגברים והנשים – ותתעצב אל לִבה עד מאד, כי לא היתה בעת ההיא בין בני ישראל ולא שוררה לה`. ויאמר ה`: עקב אשר התעצבה צפורה על הדבר הזה, על כן יבוא יום וחיתה נשמתה את דבורה אשת לפידות אשר תושיע את ישראל, ותשיר גם היא שיר ישועה וגאולה".[5]

באוהלה, בלילות בדידותה האינסופיים, יוצאת צפורה מעצמה ונכנסת לתוך נשמתה של דבורה – נביאה, משוררת, לוחמת, שופטת ומנהיגה. מתוך לילות בדידותה האינסופיים מתעוררת צפורה ומדברת שירה: "עורי עורי, צפורה נחמדת, עורי עורי דברי שיר… שובי שובי, צפורה נחמדת, שובי שובי ונחזה בך… שלום רב שובך, צפורה נחמדת, שלום רב שובך אחר שילוחיך…".

כדי ש"שבת שירה" (השבת שקורין בה את שירת הים) תהיה שבת שכולה שירה התקינו חכמינו את שירת דבורה כהפטרת בשלח. וכדי לעשות תיקון בפרשת "ויהי בשלח משה את צפורה" מתגלגלת צפורה בתוך נשמתה של דבורה, והופכת את פרשת חייה לסיפור מן ההפטרה.

ותיקח צפורה הנביאה כלת משה את התוף בידה, ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות, ותען להם צפורה:

"זה אלי ואנווהו – זה אלי שלא ייגמר לעולם. אלי אלי למה? למה עזבתני? למה לא ראתה צפורה על הים מה שראו כל השפחות? למה לא ראתה צפורה על הים מה שלא ראו יחזקאל וכל הנביאים?"[6]

"תבורך מנשים, צפורה, מנשים באוהל תבורך…[7] "תבורך מרבקה, צפורה, שנאמר בה `ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה…`.[8] תבורך משרה, צפורה, שנאמר בה `וימהר אברהם האהלה אל שרה…`.[9] תבורך מלאה ורחל, צפורה, שנאמר בהן, `ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל…`.[10] תבורך מארבע אמהות, צפורה, תבורך מיעל, שנאמר בה `ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה`."[11]

"תבורך מיתרו אביה, צפורה, שנאמר בו `ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה`".[12]

"תבורך מנשים, צפורה, מנשים באוהל תבורך, ואין אוהל אלא אשה, שנאמר: `לך אמר להם: שובו לכם לאהליכם`, ונאמר `וידעת כי שלום אהלך ופקדת נווך ולא תחטא`,[13] "ואמר רבי יהושע בן לוי כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא שנאמר `וידעת כי שלום אהלך ופקדת נווך ולא תחטא` ".[14]

"תבורך ממצורעים, צפורה, ממצורעים באוהל תבורך, שנאמר "מצורע אסור בתשמיש המיטה שנאמר בו `ישב מחוץ לאהלו`, [15] ואין אהלו אלא אשתו, שנאמר `לך אמור להם, שובו לכם לאהליכם`".[16]

"תבורך מכלת משה, צפורה, מכלת משה באוהל תבורך, שנאמר בה: ותאמר כלת משה לאיש האלהים:[17] "לך אמר לבני-ישראל: שובו לכם לאוהליכם, ואתה פה עמוד עִמדי ואדברה אליך וירווח לי".

 

צפורה כותבת את ספורה של אשת רבי עקיבא

באוהלה, בלילות פרישותה, אוהבת צפורה להיות דבורה אשת לפידות, ונותנת לדמיונה להיסחף עוד ועוד על גלי הגלגול המתקן. רעיון הגלגול כמקצה שיפורים מוצא חן בעיניה. היכולת הזאת לשורר ולהתנבא ולשפוט ולהנהיג טומנת בחובה אין סוף אפשרויות.

בנקודה מסוימת מחליטה צפורה לעשות גלגול מתקן לא רק לעצמה אלא גם למשה ולאלהים. בדִמיונה היא יוצרת משולש רומנטי המהווה תיקון למשולש המקראי "משה – אלהים – צפורה".

בסיפור החדש שלה מתגלגל משה לתוך דמותו של מי שעתיד להיות רבי עקיבא – גדול תלמידי החכמים בכל הדורות. ממש כמו בסיפור המקורי גם בסיפור זה ימשיך אהובה – העניו מכל אדם – להיות גבר צנוע ומעולה. כמו בסיפור המקורי ירעה אהובה את עדרו של אביה, ואביה, ממש כמו בסיפור המקורי, יהיה גבר מורם מעם ורב השפעה.

ימים רבים תגלגל צפורה בדִמיונה את פִּסקת הפתיחה של סיפורה החדש, עד שבשחר גשום אחד ייכתבו לה, כמו מעצמן, המילים הבאות: "רבי עקיבא רועה של כלבא שבוע היה. ראתה אותו בתו של כלבא שבוע שהוא צנוע ומעולה, ואמרה לו: `אם אתקדש לך תלך לבית המדרש?` ".[18]

דמותה של צפורה בסיפור החדש תהווה תיקון גם לדמותו של אלהים, שידע לזהות את משה מבין כל ההמונים, ולייעד אותו לביצוע תוכניתו האלוהית. אלהים היה החושף הבלעדי של מנהיג ישראל המקראית, וצפורה תהיה החושפת הבלעדית של מנהיג ישראל התלמודית. אלהים גילה מאחורי העדר את גדול הנביאים וצפורה תגלה מאחורי העדר את גדול תלמידי החכמים. אלהים זיהה את המנהיג מאחורי צאן חותנו ואף צפורה תזהה את המנהיג מאחורי צאן חותנו.

בגלגולה הבא צפורה עצמה תהיה אל. אף גבר בעולמה לא יצליח להיות אלהים המזהה את גדול תלמידי החכמים באחד הרועים הבזויים. לא בעלי הדעה יביאו את רבי עקיבא לעולם ולא בעלי המאה. לא ראשי ישיבות כרבי יהושע וכרבי אליעזר יזהו את העוצמה הגלומה ברועה הצנוע והמעולה, ולא עתירי ממון כמו אביה של צפורה, שיהיה גדול התומכים בעולם בית המדרש ובתלמידי חכמים.

שאיפת חייו של כלבא שבוע תהיה לשדך את בתו היחידה והיפה לגדול הדור שיהיה סמוך על שולחנו עד יומו האחרון. בגלגולה החדש לא תהיה צפורה אחת משבע בנותיו של כהן דת, אלא בתו היחידה והיפה של האיש העשיר ביותר בעולם התורה. כל העילויים הרווקים של הדור יישלחו על-ידי ראשי הישיבה שלהם להתייצב בפני כלבא שבוע. כולם יוצעו לה לשידוך, ואת כולם היא תדחה על הסף. כי היא, ממש כמו אלהים, תראה ללבב פנימה, ותדע שאין שם אפילו גבר צנוע ומעולה אחד. רק עקיבא הרועה ייבחר להיות גלגול משופר של משה הרועה את צאן חותנו, ורק בנפשו של עקיבא יבער הסנה אשר לא יאוכל לעד.

 

[1] עמיה ליבליך, "צפורה אז ועכשיו", עמ` 405, בתוך: "נשים קוראות מבראשית" (בעריכת רותי רביצקי), הוצאת "ידיעות אחרונות", 1999.

[2] ראי/ה על כך מחר ב"מחלנים 929" לפרק יט

[3] שמות י"ח, ב`

[4] ראי/ה מכילתא דרבי ישמעאל פרשת יתרו פרשה א – "אחר שלוחיה" – רבי יהושע אומר אחר שנפטרה ממנו בגט…רבי אלעזר המודעי אומר מאחר שנפטרה ממנו במאמר.

[5] מתוך "נשים בתנ"ך" עמ` 161 עריכת ישראל זמורה, "מחברות לספרות" 1964.זמורה, שם מפנה לשמות רבה (ללא מקור מפורט) לא הצלחתי למצוא שם.מצוטט גם אצל עמיה ליבליך "צפורה אז ועכשיו" שם היא מצטטת מתוך "ספר הדורות" עמ` 85. וראי/ה גם בכתבי הרמ"ע מפאנו, בתוך "ספר גלגולי נשמות" ( ליקוטים ג) "דבורה הנביאה נתגלגלה בה צפרה אשת משה רבינו עליו השלום, כי בזמן שאמרו ישראל שירה על הים לא היתה צפרה עמהם, והיא היתה מצטערת על זה, ובזכות המלה שמלתה את בנה, כמו שאמר הכתוב ותקח צפרה צר ותכרת [את] ערלת בנה, זכתה לבא בדבורה ולשיר שירה זו על-ידי רוח הקֹדש, וזה שאמרה בשירה בפרֹע פרעות בישראל, שרמזה בשירה שלה באיזה זכות שזכתה לומר שירה, בפרֹע פרעות לשון פריעת מלה, על שהכרית ערלת בנה".

[6] זה אלי ואנוהו.- רבי אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וכל שאר הנביאים (מכילתא דרבי ישמעאל פרשת שירה, ג`)

[7] מתוך רש"י לשופטים, ה` כ"ד "מנשים באהל תבורך" – מנשים באהל – שרה, שנאמר בה (בראשית י"ח, ט`): הנה באהל; רבקה, שנאמר בה (שם כ"ד, ס"ז) ויביאה יצחק האהלה; רחל ולאה, שנאמר בהן (שם ל"א, ל"ג): ויצא מאהל לאה.

[8] בראשית כ"ד, ס"ז

[9] שם י"ח, ו`

[10] שם ל"א, ל"ג

[11] שופטים ד`,י"ח

[12] שמות י"ח, ז`

[13] איוב ה`,כ"ד

[14] בבלי יבמות ס"ב, ב`

[15] ויקרא י"ד, ח`

[16] בבלי מועד קטן ט"ו ,ב`

[17] כתיב "איש האלהים", קרי "איש האהלים"

[18] מתורגם מארמית על-פי בבלי כתובות ס"ב, ב`