אחר שילוחיה שמות יח

אחר שילוחיה

שמות פרק יח

(א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי  הוֹצִיא יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:(ב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ:

יש פרשנים האומרים ש"שילוחיה` הוא כל מה שאדם נותן לבתו בעת נישואין. מפני שעל ידי כך משלחה מביתו. על פרעה מלך מצרים בתקופת שלמה נאמר : פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת־גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה: (מל"א, ט טז)

כלומר, יתרו מביא את ציפורה למשה סמוך לנישואיה עם משה, או אחר נישואיה –  המקרא מדבר פה בשפה כפולה, או שמדובר בכלום ושום דבר – פשוט יתרו מביא את צפורה סמוך לנישואיהם , לאחר שנתן לבתו שילוחים, או שהיה קודם לכן מעשה של `שילוח`  ואת זאת לומדים מספר דברים (פרק כד) וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.

לשלח אישה מביתו – כה פשוט, כמו לשלוח איגרת. כותב לה ונותן בידה ושולח אותה. אף מילה עליה – כמובן.

אבל רוב הפרשנים הולכים בכיוון של גט שנתן משה לציפורה ומביאים שלל תירוצים – שהעיקרי שבהם הוא המסע הקשה. והצורך של משה להתפנות לנבואה ולהנהגה.

הפרשן `כלי יקר` מספר שיתרו שמע שעוד מעט מתן תורה וחשב לדרוש אותו קל וחומר :, ומה ישראל שלפי שעה קיבלו את התורה פרשו מן האשה כל שכן משה שהשכינה מדברת עמו כל שעה שיהיה פרוש מאשתו מכל וכל ולא ישלח עוד אחריה, על כן בא יתרו והביא למשה את אשתו כדי שתדור אצלו כתפארת אדם לשבת בית (ישעיה מד יג) כדת משה וישראל: 

 זוהי בעיני קריאה חזקה של הכלי יקר – המציב את עניין ציפורה ומשה כסמל ותקדים לפרישות שנדרשה מהגברים בעם לפני מתן תורה. יתרו חושש שמשה שמדבר עם השכינה כדבר איש עם רעותו  יפרוש מאשתו לגמרי, למרות שהגברים בעם נדרשו רק לפרישות של שלשה ימים. ולכן הוא מביא את ציפורה – אשתו, כי יודע יתרו שמשה לא ישלח אחריה – איזה משחק מילים עושה פה הכלי יקר עם השילוחים והשליחה והשילוח.

 הכלי יקר מביא את הפסוק  – כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת: (ישעיהו מד) – וכשאני בודקת את ההקשר של הפסוק אני מגלה שהוא נאמר בלעג על אלילי עץ ואבן הנראים לכאורה כ`תפארת אדם`. הכלי יקר מביא את הפסוק הזה בכוונת מכוון ואולי כאן נחשפת גם עמדתו המעניינת כפרשן –  הוא מציב את צפורה כתפארת אדם מחלץ אותה ממקומה הנחות והמשולח ומעמיד אותה כמתחרה ראויה מול השכינה בכבודה ובעצמה.

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn