מות מרים – במדבר כ

"יובש המדבר מעיד על סוגים שונים של היעדר אמהי , לא רק בתחום השמיימי אלא גם בתחום הארצי . הביוגרפיה של עם ישראל במקרא מקצה מקום מצומצם להפתיע לדמויות אמהיות במדבר . לאחר שבני ישראל משאירים את מצרים מאחוריהם , הנשים שלקחו חלק בשלבים הראשונים של המהפיכה כמעט שנעלמות . שתי המיילדות נעלמות , יוכבד נזכרת שוב רק ברשימות יוחסין ( שמות ו , כ ובמדבר ) וציפורה משולחת אחרי שהושיעה את משה מזעמו של אלוהים בלילה המוזר של "חתן דמים".

אפילו מרים , המקבלת יותר מהאחרות תפקיד נראה לעין על הבמה הלאומית , כשהיא מובילה את הנשים בשירה ובמחולות אחרי חציית ים סוף , מוכה בצרעת משום שביקרה את מעמדו הייחודי של משה ודרשה הכרה בכוחות הנבואה שלה. מרים מתה זמן קצר אחרי שהוצאה אל מחוץ למחנה בגלל הצרעת , ונקברת בקדש . מותה מתועד בחיווי קצר שמיד אחריו בא הסיפור על "מי מריבה : " "וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותיקבר שם . ולא היה מים לעדה" ( במדבר כ , א-ב ) 
פער בולט ניכר בין שני הפסוקים . אין כל אזכור של אבל לאומי על מותה , בניגוד מובהק לתמונות הקבורה הן של אהרן והן של משה . 
האם הדמעות הנשפכות על המחסור במים אינן אלא הדמעות החסרות של האבל ? 
במלים אחרות , האם מעצים מותה של מרים את הצמא בגרונותיהם היבשים של בני עמה משום שהוא מעורר את זכר סירי הבשר האבודים של מצרים ( אבל נערם על אבל ?
האם יש לחריפות המריבה על המים באתר זה קשר כלשהו למות מרים ? האם קדושתה של קדש קשורה לכך שמרים קבורה שם ? 
המדרש ידע להבחין בקשר המיוחד של מרים למים וייחס לה באר נודדת . הבאר מופיעה בפירוש המדרשי למיכה ו , ד , שם מופיעים משה , אהרן ומרים כשלושת המנהיגים שהוציאו את בני ישראל ממצרים . זכותם של שלושת הגואלים , טוען המדרש , עמדה לעם והבטיחה לו מתנות שונות בכל תקופת הנדודים במדבר , 
"והבאר בזכות מרים שאמרה שירה על המים שנאמר ותען להם מרים שירו לה` ( שמות ט " ו )
ובמי באר שנאמר אז ישיר ישראל את השירה הזאת : אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ (במדבר כא יז) והיאך היתה הבאר עשויה ? סלע כמין כוורת היתה, ומתגלגלת ובאה עמהם במסעות " (במדבר רבה א ב). 
אם הבאר מיוחסת למרים הרי זה משום ששירתה על ים סוף מהדהדת בשירה הקיבוצית על שפת הבאר בבמדבר כא , יז . חז"ל מסתמכים על הדמיון בין שני המקרים ומעל לכל על השימוש החוזר בשורש ע . נ. ה . – מלה נדירה לתיאור שירה – בהקשר של מים . העובדה שמרים כבר מתה בבמדבר כא אינה מפריעה להם להגיע למסקנה זאת . אדרבה , קריאתו של העם לבאר "לעלות" נתפסת כהוכחה לכך שעם מותה של מרים נעלמת הבאר ויש צורך להשיבה . הבאר עשויה "סלע , " עם חורים רבים ככוורת ; היא מהווה תמונה של סלע מתוק ( הכוורת מכילה מן הסתם דבש , ( הנראה נגיש ונוכח יותר מהצור האלוהי ; היא גם מספקת את המקבילה האימהית החסרה לעמודי העשן והאש .." (אילנה פרדס, הביוגרפיה של עם ישראל)

Facebook
Twitter
LinkedIn