הטבח בשכם ומבצע "בְּמִרְמָה" / ארי אלון / פרשת וישלח

מאת: ארי אלון, עיבוד תמונה-יונה ארזי ת.פרסום: 27/11/15
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

האם היה "מִבְצָע בְּמִרְמָה"  המקורי מבצע חילוץ מתוחכם ואלגנטי של "סיירת בני ישראל" המורכבת מלוחמים יְשָרֵי אֵל? האם תכננו בני ישראל המובחרים וההגונים לחלץ את אחותם החטופה דינה מבלי לפגוע באף אחד מתושבי שכם? ואולי מדובר בטבח מזעזע שתוכנן מראש על ידי הקנאים המחבלים מסיירת בני יעקב העקובה מדם?

"מִבְצָע בְּמִרְמָה"    התחולל כתגובה מהירה וממוקדת לחטיפתה של דינה בת יעקב על ידי הנסיך שכם שהיה בנו של חמור נשיא שכם. שכם לא רק חטף את דינה אלא שכב אִתה ועינה אותה, ואחר כך דבקה נפשו בנפשה "וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָ(ה) וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָ(ה)" [1].  לעולם לא נדע מה ענתה לו דינה - אף אחד מן הגברים המעורבים בפרשה לא התייעץ אתה. שכם המאוהב בא עם אביו אל יעקב ובניו כדי לבקש מהם את דינה. הבקשה נדונה בין הגברים של שתי אצולות החמולות[2]

שכם ואביו הציעו ליעקב ובניו חוזה שלום מפתה - "הִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ - בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם. וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ"[3]  שוחרי שלום אמיתיים לא יכולים לייחל ליותר – השתלבות אמיתית במרחב השְׁכֶמִי - קשרי נישואין, מסחר חופשי, התנחלות חופשית, תנועה חופשית...

מה ענו יעקב ובניו להצעה הנדיבה הזאת? – לא חשוב מה הם ענו, אלא איך הם ענו – "וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה"[4]    זה כלל הזהב של "אומנות הבְּמִרְמָה" - לא חשוב ה"מה" של ה"בְּמִרְמָה" אלא ה"איך" שלה.

את "אומנות הבְּמִרְמָה" ירשו בני יעקב מאביהם. כשהתברר לעשיו המרומה כי אחיו גנב ממנו את הברכה הוא צעק "צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד"[5]    יצחק אביו אמר לו "בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ"[6]   ועשו המרומה הגיב "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם"[7]  לא רק עשו מצביע על הקשר הפנימי שבין פעולת המרמה והשם יעקב, גם הנביא ירמיהו, שבאחת מנבואות התוכחה שלו מתאר כך את חטאי דורו: "כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ. וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ. שִׁבְתְּךָ בְּתוֹךְ מִרְמָה, בְּמִרְמָה מֵאֲנוּ דַעַת אוֹתִי"[8]

בני יעקב אמני ה"בְּמִרְמָה" הערימו על כל הגברים התמימים של שכם ושכנעו אותם שהם מקבלים את הצעתם והם מוכנים להתמזג עמם בקשרי נישואין ומסחר, "בתנאי" אחד – שכולם, ללא יוצא מן הכלל ימולו את עורלתם תיכף ומיד. כפי הנראה הם לא העלו על דעתם שכל הגברים של שכם יסכימו לכך. כך, לפחות מציע הרמב"ן - "כי המרמה הייתה באמרם להִמול להם כל זכר, כי חשבו שלא יעשו כן בני העיר"[9]

ומה אם יסכימו הגברים של שכם למול את עצמם? - מסתבר, על-פי הרמב"ן, שליעקב ובניו הייתה תוכנית מגירה של "מִבְצָע בְּמִרְמָה שלב א" - "ואם (אולי) ישמעו לנשיאם ויהיו כלם נמולים - יבואו ביום השלישי בהיותם כואבים ויקחו את בתם מבית שכם, וזאת עצת כל האחים וברשות אביהם". על פי "מִבְצָע בְּמִרְמָה שלב א" תחולץ דינה בשלום, ולא יהיו נפגעים לשני הצדדים.

שכם היה כל-כך מאוהב בדינה, עד שהפיל את כל נתיניו השכמיים במלכודת הבמרמה. הוא ואביו קראו לאסיפה כללית בכיכר העיר, והצהירו חגיגית באוזני בני עירם: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם.אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים"[10]

האנשים האלה שלמים הם אִתנו, אמרו הנשיא ובנו על האב ובניו שדיברו אִתם במרמה. הוא שנאמר: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם"[11] 

אמני ה"במרמה" יודעים ליצור אמון מוחלט אצל קורבנותיהם - Confidence באנגלית זה אמון, ואילו Confidence Man הוא רמאי מקצועי שרמאותו אומנותו. רק אומני ה"במרמה" מבית יעקב מסוגלים לשכנע את כל הגברים בעיר למול את עצמם. כל מה שנותר להם זה להמתין ליום השלישי שבו יתפתלו כולם מכאב, ואז, על-פי התוכנית המקורית, ייכנסו לארמון הנשיאותי בלוויית צלמים ועיתונאים, ייחלצו את דינה באלגנטיות מרשימה, וישובו הביתה מבלי לפגוע באיש.

רק אז יסתבר שמאחורי ה"במרמה השפויה" של יעקב ארבו בסבלנות אשפֵי ה"במרמה הקנאית" - "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ. בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם. אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶם וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת"[12]

מיד לאחר הטבח הבין יעקב השלם שהוא ממש לא שלם. בבת אחת הוא קלט שהטבח העקוב הזה יעכב בכמה שנים (או דורות) את כל תוכניות השלום שלו, וידחה עד להודעה חדשה את כל הפרוייקטים של המזרח התיכון החדש...

כל ההשקעות שהשקיע ירדו לטמיון. כל הגשרים שבנה בשכם, כל המטבעות שתיקן, כל המרחצאות ורשתות השיווק, וגם בית המדרש שבנה כדי שהוא ובניו יהגו בתורה יומם ולילה.[13]  כל ניסיונות המעורבות שלו במרחב השכמי ירדו לטמיון וזכו ליישום מזעזע - בנותיהם, אומנם, לא ניתנו לגברים של שכם, אך את בנות שכם הם לקחו לעצמם כחלק בלתי נפרד מן הביזה.

יעקב רתח מזעם – "עֲכַרְתֶּם אֹתִי", הוא הטיח כלפי שמעון ולוי, "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּישֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי"."וייתכן", ממשיך הרמב"ן להגן על כבודו של אבינו, "ייתכן שהיה הכעס ליעקב על שהרגו אנשי העיר אשר לא חטאו לו, והראוי להם שיהרגו שכם לבדו".

עד עצם היום הזה לא הצליחו כל ועדות החקירה לקבוע אם ידע יעקב הישראלי מראש על הטבח בשכם, או שידע אך ורק על "מִבְצָע בְּמִרְמָה" ההגון (שלב א). בכל מקרה הוא איבד שליטה. שמעון ולוי, אשפֵי ה"במרמה" הקנאית הצליחו להערים עליו ועל בני ישראל שוחרי השלום, וגרמו להם להיות מזוהים לעד עם הטבח הגדול של שכם.

 

[1] בראשית לד ג

[2] ראי/ה על כך "אשליית המזרח התיכון החדש – מבוא לפרשת הטבח בשכם" http://arzi.co.il/article.php?id=106 .  וגם "דינה בת לאה זונה בת זונה" http://arzi.co.il/article.php?id=107   

[3] בראשית לד ט - י

[4] בראשית לד יג

[5] בראשית כז לד

[6] בראשית כז לה

[7] בראשית כז לו

[8] ירמיהו ט ג - ה

[9] הרמב"ן לבראשית ל"ד, י",ג דיבור המתחיל "ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה"

[10] בראשית לד כא - כב

[11] בראשית לג יח

[12] בראשית לג כה - ל

[13] ראי/ה על כך "אשליית המזרח התיכון החדש – מבוא לפרשת הטבח בשכםhttp://arzi.co.il/article.php?id=106