האחים צ'פמן וזוועות המלחמה – עצירה במלכים ב/יונה ארזי

התחריטים המקוריים של היצירה `זוועות המלחמה` מאת פרנסיסקו גויא, נוצרו בעקבות מעשי האלימות שנעשו על ידי חיילי צבא נפוליאון בספרד ב -1807-1808. 
ב 2001 האחים  דינו וג`ייק צ`פמן קנו מהדורה שהודפסה מהלוחות המקוריים של התחריטים שנעשתה ב 1937, והוסיפו על התחריטים המקוריים ראשים גרוטסקיים של חיות , ליצנים ועוד המונגדים בחריפות באופיים  לסביבה ולאוירה הציורית של מכלול היצירה  `זוועות המלחמה`.

במילים אחרות אומר מבקר האומנות של הגארדיאן – הם השחיתו את היצירה המקורית. האם זה כל מה שאפשר להגיד על זוועות המלחמה? לייצר זוועה נוספת של השחתה של יצירה העוסקת בכך? 
האחים צ`פמו מספרים שביקשו ל`זקק` את היצירות של גויא,  ולכן עברו על כל תחריט ותחריט ושינו את הראשים לראשי ליצנים , ראשי חיות,  או ראשי גורים. אחד השמות שניתנו לתערוכה הוא – `אונס היצירתיות`  
"זוועות המלחמה" של גויא, יצירת מופת מודרנית  – מורשת שלו למאות ה -19 20 ו 21 – בזמנו נחשבה לאנטי דתית ואנטי פטריוטית ולכן לא הודפסה בימי חייו של האמן.  ההדפסה הראשונה היתה  ב 1863 כ 35 ו שנה לאחר מותו ב – 1828.  היצירה נתפסה מייד לא כיצירה היסטורית אלא כמשקפת את הזמן בו היא ניצפית. הדימויים עכשוויים וכנים מתפקדים כאמנות חיה וחדשה.

ואת היצירה הזאת האחים צ`פמן בחרו ל`חלל` או ל`זהם`?

גויא הוא האמן המבטא את המאבק של הנאורות עם המשטרים הישנים. כאשר ספרד נכבשה הייתה תקווה שחילות נפוליאון יביאו קידמה ונאורות לספרד השמרנית והקתולית, חברה שהתאפיינה באמונות תפלות ובדעות קדומות  – והנה גויא, שכבר היה אנטי דתי עוד לפני הכבוש הצרפתי, מציג את הנאורות במלוא מערומיה – כרוצחים אכזריים.

אחת הסיבות לשנוי היצירות המקוריות שכבר קיבלו `פטינה` של קדושה, הייתה הרצון לייצר פגיעה בקהל של הצ`פמנים: הליברלים, ההומניסטים, אלה המבקרים בגלריות, אחרי הכל "זוועות המלחמה" של גויא אינה יצירה עבשה, שאף אחד לא מתעניין בה. זוהי יצירה שמעולם לא איבדה את כוחה לזעזע, ולהשפיע.
ב 1863, השנה בה הודפסו היצירות לראשונה – האמנים הצרפתים בני הזמן צפו מזועזעים איך המשטר הציני של הקיסר נפוליאון השלישי  תמך ובגד בממשלת מקסיקו; הצייר הגדול אדואר מאנה צייר את הוצאתו להורג של הקיסר מקסימיליאן  (1867-68) תוך חיקוי חיובי של יצירות המחאה של גויא כנגד זוועות המלחמה. כמו למשל קבוצת היורים חסרי הפנים – המוצגת כגוש של רשע. ולעומת זאת יש התמקדות מביכה ומזעזעת בתווי הפנים של הנרצחים – המוצאים להורג.

 גויא היה האמן הראשון שחשף את פניה האיומים של המלחמה – הסיר את מעטה האבירות, הרומנטיקה וההילה של האידיאליזם , הוא תפס את תמציתה ומהותה של המלחמה המודרנית, וכל  דורות האמנים אחריו כבר הביטו במלחמה דרך המשקפיים של גויא.  וראו בדמויים שלו כמייצגים סיוטים ציבוריים ופרטיים. 

בתקופת מלחמת האזרחים בספד, פיקאסו פנה אל התחריטים ואל הציורים של גויא המוצגים בפראדו והם שימשו  לו השראה ליצירתו `גרניקה`. הגרניקה משעתקת את מאבקם של המתקוממים הספרדים נגד חיל נפוליאון ודיכויים העקוב מדם. וגם יצירתו החלום והשקר של פרנקו (1937) משקפת זאת. ומסתמכת על `זוועות המלחמה` של גויא. לגויא – איו אמון בכוחות הקדמה.  זוועות המלחמה של גויא מתארות בעצם את מותו של האידיאליסט.

 

כאשר נפוליאון – סמל הנאורות, זה שלקח איתו ארכיאולוגים למסעות הצבאיים שלו,  כבש  את ספרד ב 1808 ומינה את אחיו ז`וזף למלך – התחוללה התקוממות שבה גויא התקשה לצדד בצד כל שהוא. התחריטים מתארים – איכרים מתעללים בגופת חייל צרפתי, וגם מעשי ברבריות של הצרפתים כנגד הספרדים. 

היו אמנים שראו בדרך רומנטית את המלחמות הנאפוליוניות,  זכורה תמונתו של  ז`אן גרו-  נפוליון מבקר את חולי המגפה ביפו :


 
 בה מוצג נפוליאון כישו ממש- הנוגע בפצעי החולים ומרפאם….האמת ההיסטורית היא שנפוליאון ציווה על רציחת 3000 שבויים תורכיים כשכבש את יפו. Jean Gros

במובן זה גויא שונה מכולם – הוא אמן פרה-מודרני – ואותו שהאחים צ`פמן הפכו לקרבן?

צריך לזכור שלא קיימת הדפסה מקורית בחתימת גויא – כי התחריטים לא הודפסו בחייו.  לכן אין מה שנקרא סט מקורי של ההדפסים. הוא קרא לתחריטים : "תוצאות פטאליות של של מלחמת הדמים בספרד נגד בונפרטה"

הסדרה של הצ`פמנים – המבוססת כאמור על הההדפסות מהלוחות המקוריים שהודפסו ב 1937 כמחאה על מעשי הזוועה של מלחמת האזרחים בספרד, והשפיעו כאמור על פיקאסו ודאלי. רוברט יוז הגדיר את עבודתם זו של הצ`פמנים כתרגיל שטחי. יש מבקרים הטוענים שהעבודה של הצ`פמנים נראית בזבוז אנרגיה –   נראה להם פטתי לטפל  ביצירת האמן הכל כך  מוסרי שיצירתו אינה זקוקה להסברים או התנצלויות , והיא טרייה חזקה ונוכחת עד היום, נבואית במידה רבה. 

במעשה של  האחים צ`פמן יש רוע. האם  כדי להמחיש את הרוע יש לבצע מעשה  של רוע?
התחריטים המטופלים – או המושחתים גורמים לחשוב אולי על רוצח סידרתי המכור לפרצופי ליצנים פסיכוטיים , שחדר לתוך המוזיאון כדי להשמיד את ההדפסים. גם הפרצופים הסגולים לבנים של הליצנים שהוספו, נוראים באופן מפתיע. יש להם חיים ואישיות בשל הרישום המדוייק, ולכן אין פה התנגשות – אלא שיתוף פעולה,  הטמעה והטמעות  – כי התוספות של הצ`פמנים מחדדות את הזוועה, נראות כשייכות להדפסים מאז ומעולם, מזכירות עבודות של מאקס ארנסט, הם משחררים משהו דוחה , מסוכן,  פסיכוטי , חסר ערכים, לא בניגוד לגויא אלא כשלוחה שלו, ושל הייאוש שלו. סוג של פסימיזם , לא רציונלי, ושטני.  הצ`פמנים יצרו מחדש את יצירות גויא עבור מאה שגילתה מחדש את הרוע.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn