פורים היה בפסח - אסתר ה' | יונה ארזי

מאת: יונה ארזי, התמונה : ציור קיר מדורה אירופוס, אמצע מאה 3 לספירה. סיפור 'ככה ייעשה לאיש'. ת.פרסום: 14/02/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

חג הפורים קשור בטבורו בפסח. סממן חיצוני הלכתי מוכר הוא ההלכה לשאול בהלכות הפסח שלושים יום קודם החג. כלומר בפורים.

הסיבה העמוקה לכך קשורה לתוכן ספור הגאולה של פורים אשר ראשיתו נעוצה בפסח , שכן המן נתלה בעיצומו של חג הפסח, מה שהביא מאוחר יותר לקשירת צליבת ישוע בפסח עם צליבת המן,(כפי שמוזכרת פעמים רבות בספרות חז"ל) כמעשה אנטישמי מוחלט, המראה את אכזריות היהודים.

לפי המסופר במגילת אסתר המן הפיל פור ב – יג בניסן.

(ז) בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר: (אסתר ג`) והתאריך שהתקבל הוא אחד עשר חודש לאחר מכן ב י"ג באדר.

מייד עם הפלת הפור צמה אסתר שלשה ימים וביום השלישי הוא ט"ו בניסן הזמינה את המלך למשתה הראשון. בחג הפסח ממש....למחרת הוזמן המן למשתה השני ואז בקשה את ראשו – ולמחרת או באותו יום הוא נתלה. בלילה הגורלי, נדדה שנת המלך – תזכורת לויהי בחצי הלילה` של יציאת מצרים. (פרופ` ישראל יובל, שני גויים בבטנך)

אסתר מתחילה לצום בי"ג בניסן (הוא החודש הראשון), וממשיכה עד ליום חג הפסח עצמו. לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן, וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי: מדוע אסתר אומרת גם `צומו` וגם `אך תאכלו ואל תשתו` – למדרש יש תשובה מרה: אלא אמרה וצומו עלי, צומו על מה שאכלתם ושתיתם במשתה אחשורוש`(מדרש תהילים כב) , לטעמו של המדרש הצום הוא כפרה על ההשתתפות של יהודי שושן במשתה אחשוורוש – מה שהביא לכליאתה ושעבודה של אסתר בהרמון המלך . הדרשן מבין את מצוקתה של אסתר הנאלצת, נדחפת לעמוד לפני המלך היא אומרת ` אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי` (אסתר ד טז), וקושר אותה לקהילה המופקרת של יהודי שושן. הגמרא אומרת במפורש במסכת מגילה :" מפני מה נתחייבו ישראל באותו הדור כליה? – מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע" ( בבלי מגילה יב א). סעודת הפסח המבוטלת (!) בשל הצום מונגדת כאן למשתאות המפוארים שערך אחשוורוש בהשתתפות יהודי שושן.

ועדיין, אין כמעט התייחסויות דרשניות לכך שהדרמה הגדולה בסיפור ההשמדה התחוללה בחג הפסח עצמו. באגדה ב`פרקי דרבי אליעזר (דף מט) מוחה מרדכי בפני אסתר "והלא יום שלישי (לצום) הוא יום ראשון של פסח !" תשובתה של אסתר היא - אם אין עם ישראל לעשות את חג הפסח – אז בשביל מי כל הפסח הזה? המדרש קושר את פורים עם פסח בחינת פורים הוא קדימון לפסח. למחבר מגילת אסתר היה חשוב כנראה לקשר בין שני האירועים אולי משום שנשים היו מעורבות במעשה הצלה העם.

עדות קדומה למסורת הפרשנית הקושרת בין פורים לפסח אנו מוצאים בתמשיחי הקיר מאמצע המאה השלישית לספירה על קירות בית הכנסת בעיר הרומית הרב תרבותית, דורה אירופוס שישבה על צוק מעל נהר הפרת. משני צידי ארון הקודש שהכיל את ספרי התורה של הקהילה מצויירים סיפור יציאת מצרים וספור נצחונם החצרוני של אסתר ומרדכי. בת פרעה הנסיכה המצרית מצילה את משה בעזרתן הסמויה של מרים ויוכבד ואסתר – לדעת יוצרי הריר המצוייר – הצילה את עמה. אנשי דורה אירופוס החוששים מהפלישה הססנית מביעים כך את תקוותם, שאולי רווח והצלה יעמוד להם כמו שעמדו לאבותיהם הקדומים.

מבט על הקיר

מבט על קיר ארון הקדש והאיורים משני צדדיו - הצלת משה על ידי הנשים, והשפלת המן על ידי אסתר

 

לדאגה הקיומית התווספה גם חרדה תיאולוגית. הנצרות החלה להתעצם, והתחרות עם הדת האחות לא היתה עניין של מה בכך. בבית השכן לבית הכנסת התקיים פולחן נוצרי ובו הוטבלו יהודים ופגאנים לנצרות. ציורי הנשים על קירות הכנסיה הקטנה – מעלים את ההשערה שהציורים בדורא הם סוג של תשובה תיאולוגית לגבורות הנוצריות, מריה אם האלהים ואחרות. גם לנו יש גבורות אומרת הקהילה היהודית – שבנתה בית כנסת ללא עזרת נשים.

החרדות של יהודי דורה התאמתו. וכעשר שנים לאחר מכן – פלשו הססנים לדורה. מאחר ובית הכנסת היה סמוך לחומה, הוא מולא בעפר כשי שישמש תמיכה לחומה וכך שרד. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התגלה האתר – והציורים הועברו בשנות ה 30 למוזיאון בדמשק שם הם נמצאים עד היום.

בת פרעה מצילה את משה

 תיאור הצלת משה על ידי בת פרעה - תמשיח קיר, מצידו השני של ארון הקדש