תהיי אשר תהיי - שמות ג' |יונה ארזי

מאת: יונה ארזי ת.פרסום: 07/11/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

תהיי אשר תהיי - שמות ג` |יונה ארזי

מאת: יונה ארזי, התמונה: ציור קיר מקברו של תחותימוס השלישי, (מאה 15 לפי הספירה) האלה מניקה את המלך ת.פרסום: 25/09/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 

היה זה אברם שנחת בכנען, ליד האילן הקדוש אלון מורה אשר בשכם ההר. שם זכה לאחת מאותן התגלויות עתירות הבטחה. ומאז המשיך לנוע מאילן לאילן בין האלון המורה אותו, לבין חורשת אלוני ממרא עימם הוא ממריא למחוזות הפגישות שלו עם אלהים. בכל פעם שמופיעים העצים הקדושים בחיי אברהם מתחוללת הבטחה לפריון . עצי העקדה שעליהם יעלה יצחק לעולה מסמנים את הקונפליקט המקראי הגלוי והסמוי – מה יהיה עם כל העצים הקדושים הללו שכנען מלאה בהם. על כל הר וגבעה מתחולל פולחן העצים הקדושים הוא פולחן האשרה, המסמלים פריון וחיי נצח, ומהווים תחרות ליהוה אלוהינו יהוה אחד?

ההצעה לשרוף אותם ובכך להראות שהם מתכלים וברי חלוף – מתקיימת בסצינת העקדה , בהר המור - יה אבל חוזרת בעוצמה במה שאנחנו מכנים `מעמד הסנה`. משה המנהיג העתידי רואה את שיח הסנה הבוער באש ואיננו אוכל , וזוכה בהתגלות אלוהית ובתפקיד חייו. כאשר הוא מתאושש מעט מההלם, הוא תוהה מי זה שמדבר אליו מתוך הסנה הבוער – ויהוה פותח בוידוי קרבני, פעם הייתי אל שדי ,אלת פריון עצמתית, אשרה ירוקה ונצחית, אבל עכשיו, מי זוכר אותי? `אהיה אשר אהיה` הוא מוסיף, האשרה שב`אשר` כמו נדחפת לטקסט המקראי כמאשרת את תהילת העבר.

בקברו של תחותימוס השלישי בתבי, (1425-1479 לפני הספירה) נמצא בין השאר ציור קיר מרתק האלה – אילן , חסרת הפנים מניקה את המלך ובכך מזינה אותו ומסמנת גם אותו כאלוהי . הקשר בין פרעה והאלה מודגש על ידי מפגש הידיים ,וידה של האלה המכוונת את השד היישר לפיו של המלך. התרבות המצרית והכנענית שלובות זו בזו בשל הכיבושים המצריים של כנען, ולכן אין זה מפליא לפגוש אלה אילן מעניקת חיים ומסמנת את המלך כבן אלוה, גם בתרבות המצרית.

הסנה הבוער אם כן, כלל אינו חזיון פירוטכני למשיכת תשומת לבו של משה. אלא אירוע הנוגע בלב לבן של אמונות האזור. העץ הקדוש והאש הקדושה נאבקים כאן על ההגמוניה התיאולוגית. החיזיון מנסה לערער את אמונותיו הישנות של משה . אמנם, האלה המצרית /כנענית תשרף בסופו של דבר, אך היא תחזור ותופיע שוב ושוב בדמות העגל, ובהתגלמויות נוספות.

סצנת הסנה באה לומר למשה שיש משהו הרבה יותר חזק מהאלה-אילן, יש כוח חדש, המסמן צמיחה פריון וחיי נצח אבל, זהירות ! הוא מכיל בתוכו גם את עצמת הכליה וההשמדה בדמות האש, חיים ומוות בישות אלהית אחת. הכח החדש מנכס לעצמו את המהות הצמחית של הסנה – במאבק עיקש המגיע עד מעמד הר סיני. שם האש מתגברת בעצמות קוסמיות לעיני העם כולו. האלה מופיעה שוב וחורצת לשון כפרה מיד אחרי ההתגלות הדרמטית בסיני, וסופה שהיא תתיישב בבית המקדש בדמות המנורה. אילן קדוש בוער ולו שבעה ענפים. האשרה פולשת למשכן ולמקדש כמנורת שבעת הקנים המנכיחה את אהיה `אשר` אהיה. אני גם האשרה זוגתו של יהוה , מצהירה מנורת המשכן - מקדש . ולכן, אין זה פלא כלל שמתקופת בניין מקדש שלמה ועד הנביא זכריה מבית שני - נעלמת המנורה מהכתובים, בעוד שהאשרה נוכחת בהם מאד.  המנורה תחזור, במטבעות החשמונאים האחרונים, ובמיוחד החל מהמאה ה -3 לספירה, ותבנה ותכונן בסמלה של מדינת ישראל. 

בתמונה : שבר כד מלכיש ועליו ציור מסוגנן בדמות אילן מנורה, ומשני צידיו יעלים. על הכד מופיעה הכתובת :" מתן שי לרבתי אלת". ( 1200 -1150 לפני הספירה תקופת השלטון המצרי בכנען)