אגדות וכותרות ברכות פרק שביעי

מאת: ארי אֵלון ת
Facebook
Twitter
LinkedIn

 

                                         אביי גדול מרבין וגם יצר הכבוד שלו גדול ממנו (עוד גרוטסקה על האגו המגוחך שלנו)

 רַבִּין וְאַבַּיֵי הֲווּ קָאַזְלֵי בְּאוֹרְחָא,

קַדְמֵיהּ חַמְרֵיהּ דְּרַבִּין לִדְאַבַּיֵי, וְלָא אָמַר לֵיהּ `נֵיזִיל מַר`.

אָמַר: מִדְּסָלִיק הַאי מֵרַבָּנָן מִמַעֲרָבָא גַּס לֵיה דַּעְתֵּיהּ.

כִּי מָטָא לְפִתְחָא דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא אָמַר לֵיהּ: נֵיעוֹל מַר.

אָמַר לֵיהּ: וְעַד הַשְׁתָּא לָאו מַר אֲנָא?

אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מְכַבְּדִין אֶלָּא בְּפֶתַח שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְזוּזָה. (ברכות מז א)

 

                                     שמעון בן שטח מוזמן לסעודת מלכים מפחידה על שולחנו של רוצח הרבנים המלך ינאי

 יַנַּאי מַלְכָּא וּמַלְכְּתָא כְּרִיכוּ רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וּמִדְּקָטַל לְהוּ לְרַבָּנָן לָא הֲוָה לֵיהּ אִינִישׁ לִבְרוּכֵי לְהוּ. אָמַר לָהּ לִדְבִיתוּ: מַאן יָהַב לָן גַּבְרָא דִּמְבָרֵךְ לָן?

אָמְרָה לֵיה: אִישְׁתַּבַּע לִי דְּאִי מַיְתִּינָא לָךְ גַּבְרָא, דְּלָא מְצַעַרְתְּ לֵיהּ.

אִשְׁתַּבַּע לָהּ.

אַיְתִּיתֵיהּ לְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אֲחוּהָ. אוֹתְבֵיהּ בֵּין דִּידֵיהּ לְדִידָהּ.

אָמַר לֵיהּ: חָזִי כַּמָּה יְקָרָא עֲבִידְנָא לָךְ.

אָמַר לֵיהּ: לָאו אַתְּ קָא מוֹקְרַת לִי אֶלָּא אוֹרַיְיתָא הִיא דְּמוֹקְרָא לִי, דִּכְתִיב, (משלי ד ח) `סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ, תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה`

אָמַר לָהּ: קָא חָזִית דְּלָא מְקַבְּלֵי מָרוּת.

יְהָבוּ לֵיהּ כַּסָּא לִבְרוּכֵי,

אָמַר: הֵיכִי אֶבָרֵיךְ? בָּרוּךְ שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵרָיו מִשֶּׁלוֹ?

שַׁתְּיֵהּ לְהַהוּא כַּסָּא.

יְהָבוּ לֵיהּ כַּסָּא אַחֲרִינָא וּבָרֵיךְ. (ברכות מח א)

 

                                                  ילתא מתעצבנת על דבריו המשפילים של עולא ושוברת ארבע מאות בקבוקי יין

 עוּלָא אִיקְלַע לְבֵי רַב נַחְמָן, כָּרִיךְ רִיפְתָּא וּבֵרַךְ בִּרְכַּת מְזוֹנָא.

יָהַב לֵיהּ כַּסָּא דְּבִרְכְּתָא לְרַב נַחְמָן.

אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: לִשְׁדַּר מַר כַּסָּא דְּבִרְכְּתָא לְיַלְתָּא.

אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין פְּרִי בִּטְנָהּ שֶׁל אִשָּׁה מִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא מִפְּרִי בִּטְנוֹ שֶׁל אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז יג) `וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ` – `פְּרִי בִּטְנָהּ` לֹא נֶאֱמַר, אֶלָא `פְּרִי בִטְנְךָ`.

אַדְהָכִי שָׁמַעְתְּ יַלְתָּא, קָמָא בְּזִיהֲרָא וְעַלְתָּה לְבֵי חַמְרָא, וְתַבְרָא אַרְבַּע מְאָה דַּנֵי דְּחַמְרָא.

אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: נִשַׁדַּר לָהּ מַר כָּסָּא אַחֲרִינָא.

שָׁלַח לָהּ: כָּל כִּי הַאי נַבְגָּא – דְּבִרְכְּתָא הִיא. (כל זו החבית ברכה היא)

שָׁלְחָה לֵיהּ: מִמַּהֲדוּרֵי – מִילֵי, וּמִסְּמַרְטוּטֵי – כַּלְמֵי (מהמחזרים מילים ומהסמרטוטים כינים)

(ברכות נא ב)