אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ ? וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל.

איה שרה אשתך? שואלים האנשים.  ואברהם עונה, הנה באוהל. אף אחד לא קורא לה, לא מזמין אותה, היא באהל.

כמה דרשות וכמה מאמרי חזל נאמרו ונדרשו על הקשר בין אשה ואהל ובין אשה ובית.

היא שומעת פתח האהל, אומר הפסוק הבא, כבדרך אגב.

רחל אדלר כותבת : 

כיצד אפוא נוכל להסביר לשליח מלאכי שצחקת על האפשרות שתזדווגי ? שרה אפילו אינה מנסה זאת . מבוישת ומבוהלת היא מכחישה את צחוקה ובולעת את השיעור התיאולוגי של המלאך .

המפגש לא נפתר .

"לא , כי צחקת" מתעקש המלאך . אך שרה שותקת ואינה מסבירה דבר .

הפרשנים הקלאסיים מושפעים בדבריהם מן המלאך . הם מניחים כי אי האמון של שרה הוא על נס הלידה , מתעלמים מן הנס לשניים שצריך לבוא לפני ההפריה .

רמיזתה של שרה לעדנה הובנה שלא כראוי או נשכחה . כדי לבנות תיאולוגיה / מוסר של מיניות , עלינו לשוב לתחילת הקצר בתקשורת ולגאול את משמעות צחוקה של שרה .

 

Facebook
Twitter
LinkedIn