האהבה הראשונה המוזכרת בתנ"ך היא אהבת אברהם ליצחק. היא תחזיק מעמד עד העקידה. זאת הסיבה שממש לפני העקידה ייכתב "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְת"[1], ומיד לאחריה ייכתב פעמיים "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ", ולא ייכתב "אֲשֶׁר אָהַבְת".[2]
בינינו, אלהים הרי ידע שבסופו של דבר לא תצא השחיטה לפועל. הוא רק רצה לוודא שאברהם יאהב רק אותו ולא אף אחד אחר מבלעדיו. אפילו לא את בנו. אלהים ממש לא היה מעוניין שאבינו ישחט את ילדו האהוב. כל מה שהוא רצה זה שאבינו ישחט את אהבתו לילדו.
והשוחט שחט.
ברגע שהשוחט לא עמד בנסיון ושלח את ידו אל המאכלת לשחוט את בנו נותק לעד הקשר הישיר בינו לבין אלוהיו. מרגע זה ואילך אין לאלהים מה לחפש יותר אצל אברהם. הוא השיג את מה שרצה ומכאן ואילך הוא יכול לנתק מגע מאברהם ולחפש את הקרבן הבא. זאת הסיבה שלא אלהים בכבודו ובעצמו אמר לאברהם "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" אלא שליח שהוסיף ואמר "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי".
אברהם הפגוע לא הבין מדוע אלהים עצמו לא מדבר אתו יותר. אף פעם לפני כן לא דיבר אליו אלהים דרך שליחים. תמיד התגלה אליו בעצמו ודיבר אתו דיבור ישיר.
לאחר שהקריב את האיל הבין אברהם שהשליח הקודם לא היה מקרי. שוב שלח אלוהיו שליח נוסף שאמר לו: "יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" שוב יבחין אברהם שבניגוד לאלהים שאמר "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְת", אמרו שני שליחיו בזה אחר זה "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ", ולא אמרו "אֲשֶׁר אָהַבְת".
המלים המוכרות כל כך הסתחררו באוזני אברהם "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם הכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם הכחול"…
כל כך הרבה פעמים שמע אותם מפי אלהים בכבודו ובעצמו. בשביל מה הוא צריך לשמוע אותם סתם מפיו של איזה שליח.
בשביל זה עקד את בנו?! בשביל שכר?! אלהים לא מכיר את כל המדרשים המדברים על כך שאהבת אברהם אליו היא אהבה שאינה תלויה בדבר?!?
אז למה הוא שולח אליו דווקא עכשיו שליחים עם כל כך הרבה פרסים והבטחות, וכל-כך הרבה ארבה וכל כך הרבה זרעים כחול אשר על שפת הים הכחול אשר על שפת הים הכחול?…
מרגע זה ועד מותו בשיבה רעה יהדהד בראשו של אברהם כלל הברזל הבא: או שאתה אוהב את בנך או שאתה שוחט אותו.
בן עקוד אינו עוד בן אהוב.
[1] בראשית כ"ב, ב`
[2] פעם ראשונה – בראשית כ"ב, י"ב – "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני"; פעם שנייה – בראשית כ"ב, ט"ז-י"ז – "יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול…".
