אהבה ויראה – במדבר יט

יראה ואהבה

" זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"(במדבר יט ב)

החלטתי שהחברותא שלי לפרק יהיה הרבי אלימלך , רבי אלימלך מליז`נסק בעל ה`נעם אלימלך`. כמובן שהוא מביא כ – 10 פירושים שונים לפסוק הפותח את הפרק – ואת זה שדיבר אלי אני מביאה פה בתמצית : 
כי הנה בתורה יש נגלה ויש נסתר. היראה הוא הנגלה, והאהבה הוא הנסתר. הנגלה הוא דבר קצוב ("שיש לו קצבה"), `כי בלתי אפשרי שהאדם יהיה בלי הפסק תמיד באימה ובחרדה`, ואהבה – הוא דבר שאין לו קצבה, והאהבה והיראה קשורים זה בזה כמו שמתאר הפסוק מתהילים : כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים (תהילים פג יב) – שהשמש היא אור מתפשט שאין לו קצבה והמגן הוא מחיצה בפני השמש ; כך ה` אלהים דהיינו אהבה ויראה (המגולמים בשני שמות אלה) .
וכך התורה – אומר ר` אלילמלך – נתונה בנגלה ונסתר, ולכן סתמו הכתוב – שנבין מעצמנו דבר שאין לו קצבה, כי בכל פעם שנבין טעם מטעמי התורה נברא שמים חדשים, ועלינו לאמור את הטעם של `חוקת התורה` – ודווקא משלא נאמר הטעם בתורה אנחנו זוכים להתחדש שוב ושוב, באהבה. 
                                                                                                                                          
רבי אלימלך מציע לי – שפרשנות היא מעשה שאין לו קצבה, מעשה אינסופי של אהבה מעשה שבו נבראים שמים חדשים, ןדווקא במקומות הסתומים שם מתחוללים גילויי האהבה הפרשניים הגדולים ביותר. לא בטוח כלל שהם יכולים לגבור על תהומות האימה – אבל אולי תחושת השמים החדשים מושכת אותנו קצת מעל למעמקי האופל ;
ביאליק האדמו"ר שלנו, מיטיב לומר זאת ב`גילוי וכסוי בלשון ` :  
`ים האין סוף של אפל העולמים הנשאר עדין, ושישאר תמיד, מבחוץ. וסוף סוף הלא דוקא אותה האפלה הנצחית, זו המטילה אימה כל כך – הלא היא היא לבדה שמושכת אליה כל ימי עולם את לב האדם בסתר ומעוררת בו געגועים כמוסים להציץ בה רגע קטן. הכל יראים ממנה והכל נמשכים לה.` 
ואכן, למשל, הדיון התלמודי במסכת עבודה זרה (כג א) מרחיק אותי כל כך מפרשנות של אהבה. שם מתעניינים אם מותר לקחת פרה אדומה גם מעובדי כוכבים. רבי אליעזר אוסר, וחכמים מתירים. וההקשר פחות משמח כי הדיון עוסק באישה שנשבתה על ידי זרים – מה קורה איתה כשהיא משתחררת ? האם מותרת לשוב לבעלה או לא?
ומבררים אם נשבתה למטרת ממון (כופר) או למטרת נפשות (אונס) – וההשוואה, אוי ההשוואה – לפרה אדומה.

אם כך, אני רוצה לקיים את דברי הרבי אלימלך – ולמצוא את מימד האהבה בחוקת הפרה האדומה. לא צריך יותר מידי להתאמץ כי המשוררת פניה כבר גילתה לנו את הטעם, מזמן מזמן, כשהיינו ילדים. בשיר מחאה קטן. 
                                                                                    לפרה האדומה
                                                                                    יש עגלה קטנה חומה
                                                                                    את ראשה היא ליקקה 
                                                                                    ונתנה לה נשיקה.

Facebook
Twitter
LinkedIn