מה בין מסע 929 פרקי התנך למסע 54 פרשות השבוע
בימים אלו מתחולל מפגש מעניין בין המיזם העתיק של פרשת השבוע לבין מיזם 929 החדשני שטרם מלאו לו שנה. כדי לחדד את אחד ההבדלים המשמעותיים בין שני מיזמים אלו נתמקד בפסוק "וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ".
פסוק מכונן זה פותח את הפרק היומי – פרק 139 (במדבר כב) במיזם 929, וחותם את פרשת "חוקת" – פרשת השבוע שעבר.
פסוק מכונן זה ממוקם בצומת המשמעותי ביותר במסע פרשות השבוע. בפסוק זה מגיעים יהודי פרשת השבוע אל התחנה הסופית במסע השנתי שלהם החוזר על עצמו באופן סיזיפי מתקופת התלמוד.
כאן, בערבות מואב על פני יריחו, נשארים יהודי פרשת השבוע עד סוף ספר דברים. כאן, בכל שנה ושנה, מקבלים יהודי פרשת השבוע תדריך ארוך ומפורט ממשה לקראת חציית הירדן מערבה, והכניסה המיוחלת אל הארץ המובטחת. אבל, כידוע, אף פעם לא חוצים יהודי פרשת השבוע את הירדן עם יהושע, ותמיד הם חוזרים לבראשית להתחיל מהתחלה.
לכאורה אין לך המשך יותר נכון לסוף דברים מאשר תחילת ספר יהושע – "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה עֶבֶד יְהׂוָה וַיֹּאמֶר יְהׂוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת משֶׁה לֵאמֹר: משֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל משֶׁה. מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם". (יהושע א א – ד)
אבל כידוע לא כך היו פני הדברים. אף פעם לא חצו יהודי פרשת השבוע את הירדן עם יהושע. תמיד הם חזרו לגן-עדן והתחילו מבראשית. רק שבועיים לאחר מכן – בפרשת "לך לך מארצך וממולדתך" – הם ייכנסו לארץ ישראל כיחידים מחפשי דרך – לא כחיילים כובשים. במשך הסתיו ימשיכו יהודי פרשת השבוע לשוטט בארץ ישראל כיחידים מחפשי דרך, ולקראת סוף בראשית, בסביבות חנוכה, הם ירדו מצריימה בעקבות יוסף.
במצרים הם ישהו עד סוף הפרשה השלישית של ספר שמות, ובעיצומו של החורף הם יצאו ממצרים למדבר סיני. שם, במדבר סיני הם ייתקעו עשרים ושלוש פרשות, עד תחילת הקיץ, ובדיוק בעוד שנה, בפסוק האחרון של פרשת "חוקת", הם יגיעו שוב לתחנה הסופית בערבות מואב על פני יריחו. עד תחילת הסתיו הם יישארו בעבר הירדן המזרחי ויקבלו בפעם המי יודע כמה תדריך ארוך ומפורט ממשה לקראת הכניסה אל הארץ. ואז, בסוף החגים, כשהכל יהיה מוכן לקראת כיבוש הגדה המערבית וההתנחלות, יפסיקו יהודי פרשת השבוע להיות עם וישובו לגן-עדן כדי להתחיל מבראשית ולשוב לארץ ישראל כיחידים חולמים.
מעגל פרשת השבוע היה מעגל הפנטזיות הנצחי של עם ישראל. הדורות הראשונים שהוציאו את עצמם מן המעגל הזה היו החלוצים הציונים. חלוצים אלו ניסו להוציא את עם ישראל מהמעגל המכושף של 54 פרשות השבוע והכניסו אותו למעגל המסוכן של 929 פרקי התנ"ך. בסוף דברים הם יכבשו את הארץ ויתנחלו בה עם יהושע ושופטים. אחר כך, במהלך שמואל (א+ב) עד אמצע מלכים א, הם ירחיבו את גבולות ארצם המובטחת ויהפכו למיני-אימפריה. מאמצע מלכים א עד סוף מלכים ב כולל רוב הנביאים, הם יקרעו את עצמם להרבה יותר מעשרה קרעים, ויתדרדרו במדרון החלקלק עד חורבן הבית הראשון וגלות בבל. במהלך הגלות, בימי ישעיהו השני, חגי זכריה ומלאכי, הם יתחילו לחלום שוב על שיבת ציון, ואז, בין פרק 843 (עזרא א) לפרק 864 (נחמיה יב) הם יבואו ארצה לבנות ולהיבנות בה. בפסוק האחרון של פרק 929 הם יגשימו את חלומם ויכריזו בזאת את הכרזת כורש – "כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל" (דברי הימים ב לו כג)
האם יסתפקו בהכרזת כורש על הקמת בית המקדש השני שחורבנו בלתי נמנע?
ואולי, כדי למנוע את החורבן, הם יחליטו להוסיף את הפרק ה-930 למיזם 929 ולהכריז בזאת על הקמת מדינה דמוקרטית ויהודית בארץ ישראל שתשכון לבטח לצד מדינה דמוקרטית ופלשתינאית בארץ פלשתין?
