אסורה נא ואראה את האסור הזה

עקיבא היה רועה את צאן כלבא שבוע, וינהג את הצאן אחר המדבר ויבוא אל הר האסור. ותרא בת כלבא שבוע שהוא צנוע ומעולה, וַתֵּרָאֶה אליו מתוך הענן.

וירא עקיבא והנה קשת נוגהת מתוך הענן והענן איננו זוהר.ויאמר: "אסורה נא ואראה את האסור הזה, מדוע לא יזהר הענן"?

ותרא בת כלבא שבוע כי סר לראות ותקרא אליו מתוך הענן ותאמר: "עקיבא עקיבא", ויאמר "הנני".

ותאמר: "קרב הלום, של נעליך מעל רגליך כי לא נורא המקום הזה אשר אתה עומד עליו". ויקרב עד המקום ההוא וישא עיניו וירא והנה לפניו עלמה זכה ונוגת עיניים.

ותאמר אליו: "אנוכי קֶשֶׁת את פניך לראות אני מבקֶשֶׁת". ויסתר עקיבא פניו כי ירא מהביט אל האסור.

ותאמר העלמה שנית: "אנוכי קֶשֶׁת את פניך לראות אני מבקֶשֶׁת, אל תסתר פניך ממני, עקיבא, כי אליך נשאתי נפשי". וישא פניו אליה וישם לה שלום.

ותאמר לו: "אם אתקדש לך תעלה את תורתי למרום?" ויאמר: "כן". ותקדשהו במסתרים ויהי לה לאיש.

זהו קטע הפתיחה של "אגדת אהבתם הנסתרת של קשת ועקיבא", בתוך "בא אל הקדש" (ארי אֵלון) עמוד 142.

האגדה היא קולאז` של אגדות בהשראת ספוריהם של שני הרועים (משה ורבי עקיבא) שהתחתנו עם שתי בנותיהם (צפורה ורחל) של שני בעלי העדר (יתרו וכלבא שבוע)

 מקורות ההשראה העיקריים:

א  וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה: וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְקֹוָק אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: וַיַּרְא יְקֹוָק כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים (שמות ג א – ו)

ב  רַבִּי עֲקִיבָא רַעְיָא דְּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ הֲוָה. חֲזִיתֵיהּ בְּרַתֵּיהּ דַּהֲוָה צָנִיעַ וּמַעֲלֵי, אָמְרָה לֵיהּ: אִי מְקַדַּשְׁנָא לָךְ אָזַלְתְּ לְבֵי רַב? אָמַר לָהּ: אִין. אִקַדְּשָׁהּ לֵיהּ בְּצִנְעָא, וְשַׁדַּרְתֵּיהּ. תרגום: רבי עקיבא רועה של בן כלבא שבוע היה. ראתה אותו בתו (של (בן) כלבא שבוע שהיה צנוע ומעולה, אמרה לו: אם אתקדש לך תלך לבית המדרש? אמר לה: כן. התקדשה לו בצנעה ושלחה אותו  (בבלי כתובות סב ב)

Facebook
Twitter
LinkedIn