תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יט עמוד א (וסוגיא מקבילה במסכת תענית )
שאלת קיום החגים הקדומים אז והיום מלווה אותנו מתחילת הציונות, מאז הקמת המדינה מעט מאד חגים או ימים מיוחדים נוספו לנו …ואכן במסכת ראש השנה בדפים יח – יט עוסקים בכך הרבנים ושואלים – האם החגים הקדומים, ימי האירועים המיוחדים רלוונטים עבורנו. כבר בבבל לא ברור אם חג החנוכה למשל הוא בעל תוקף של חג חשוב שכולם מקיימים. המסורות הארץ הישראליות הן שמשכנעות את האמורא אביי שחנוכה הוא חג שהוא מצווה וזאת אחרי שהוא מוכן לבטלו ללא היסוס.
בהמשך הסוגיא מובא סיפור על חג עלום ומיוחד שנחגג בכח באדר לכבוד ביטול גזרות שמד :
"שגזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות.
מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו?
הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה.
אמרה להם: בואו והפגינו בלילה.
הלכו והפגינו בלילה, אמרו: אי שמים! לא אחיכם אנחנו, ולא בני אב אחד אנחנו, ולא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות! וביטלום. ואותו היום עשאוהו יום טוב."
הייתי בטוחה שהמילה הפגנה היא מילה מודרנית. והנה מצאתי אותה בספור הזה. החכמים לומדים מאישה חשובה המכונה מטרוניתא שגדולי רומא מצויים אצלה – מי יודע באיזה משמעות…רבי נחום מצ`רנוביל הרבי החסידי הידוע בעל ה`מאור עיניים` אומר ": יש להבין זה שהלכו אל המטרוניתא שהיתה זונה ליטול עצה ממנה .
והוא ממשיך ושואל :" וכי לא היו יכולים לבטל הגזירה על ידי תפלה להשי"ת ובפרט על גזירה כזו שהוא הנוגע לו יתברך ושהוא עיקר קיום העולם וכוונת הבריאה"…לא נעים לו
מכל מקום הזונה או המאדאם הזאת שכל גדולי רומי מצויים אצלה מציעה לרבנים למחות או להפגין בבית הזונות שהיא מנהלת – כדי להשיג תוצאה לא בוחלים במקום ההפגנה – במקום שבו מצויים גדולי רומי. רשי מסביר שהלכו וצעקו בשווקים וברחובות כדי שישמעו השרים ויבטלו את הגזרה. אני מדמיינת לי אותם צועקים ברחובות ובשווקי קיסריה או אולי בית שאן , בהפגנה ללא רשיון – שהצליחה.
בין השורות לועגים הקטנים והחלשים לגדולים המושחתים, אבל פוצחים בנאום נלהב , ואף מצליחים, וולזכר הסרת הגזרה אף נקבע יום טוב שאף אחד לא זוכר אותו.
מה שלומדת הוא שהכוח למחות ולהפגין, חכמה שנלמדה מאישה.
