גורסים בחול – בבלי שבת לג ב

האגדה על בר יוחאי ובנו במערה כל כך עמוסה משמעות, שהדף הזה, שבת לג ב , זוכה ממני ליותר מעבודה אחת

והוו יתבי עד צוארייהו בחלא, כולי יומא גרסי, בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו, והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו.

תרגום : והיו יושבים עד צוארם בחול, כל היום לומדים – (גורסים ), 

ובעת התפילה  התלבשו, התכסו, והתפללו – וחזרו ופשטו את בגדיהם , שלא יבלו.

המחשבה על היותם יושבים מכוסים בחול אבל ממריאים ומרחפים לגבהים, הביאה אותי לצבעוניות של העבודה, וגם לחומריות הפירורית של החול, שהמילה `גריסה` הזכירה לי.

 

 

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn