וְאַף רַב יְהוּדָה סָבַר אֵין כּוֹפִין. וזאת יודעים אנו מִדְּאַתְקֵין [ממה שהתקין] רַב יְהוּדָה בְּגִיטָּא דַּחֲלִיצָה [בשטר החליצה], שהיו כותבים בבית דינו כך: אֵיךְ פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי אַקְרְבַתְּ יַת [הקריבה את] פְּלוֹנִי יְבָמָהּ קָדָמָנָא לְבֵי דִּינָא [לפנינו לבית הדין], וְאִשְׁתַּמוֹדְעִינְהוּ דַּאֲחוּה דְמִיתְנָא מֵאַבָּא נִיהוּ [והכרנוהו שאחי המת מן האב הוא], וְאָמְרִי לֵיהּ [ואמרנו לו]: אִי צָבֵית [אם רצונך] לְיַבֵּם יַבֵּם, וְאִי [ואם] לֹא אִיטְלַע לָהּ רַגְלִיךְ דִּימִינָא [הושט לה את רגלך הימנית]. וְאִיטְלַע לָהּ רַגְלָא דִּימִינָא [והושיט לה את רגלו הימנית] וּשְׁרַת סֵינֵיהּ מֵעַל רַגְלוֹהִי [והסירה את נעלו מעל רגלו] וְיָרְקַתְּ בְּאַנְפּוֹהִי רוּקָא דְּמִתְחַזְיָא לְבֵי דִּינָא עַל אַרְעָא [וירקה בפניו רוק הנראה לבית דין על הארץ].
וְר` חִיָּיא בַּר אָוְיָא מְסַיֵּים בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ [היה מסיים בשטר חליצה בנוסח זה משמו] של רַב יְהוּדָה עוד משפט אחד: וְאַקְרִינְהוּ [והקראנו אותם] שיאמרו מַה דִּכְתִיב [שנאמר] בִּסְפַר אוֹרַיְיתָא דְּמשֶׁה [בספר תורת משה], את הדברים שצריכים היבם והיבמה להגיד.
———————————————————–
נוסח שטר החליצה שהיו כותבים בבית דינו של רב יהודה בבבל.
