אז מי היה ארונה היבוסי? ואיך סיפור רכישת הגורן מסתדר עם ההבטחה האלהית לירושת הארץ ועם והחרם על עמי כנען ?
לרגע אני מתפתה לא לעסוק בשאלות הלכאורה רחוקות האלה. אבל אז – החדשות והפנוי של הבתים בחברון מקרבים ביני ובין הספורים העתיקים על התנחלות כיבוש ובעלות ,ואני בכל זאת יוצאת למסע קצר.
***
מה מקור השם ? חוקרי הלשונות העתיקות מספרים לי שאֶוְרִי או אֶוַר בתוספת הסיומת "נֶ " פירושו שליט ואף מלך. ולכן הפסוק (כג) הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ (שמו"ב כד כג)אומר הכל, תרתי משמע. מדובר כנראה במלך. אולי נרמז כאן עוד חטא בנוסף לחטא אוריה, ואי קבורת עצמות שאול ובניו . אולי המקרא ממש לא אוהב את זה שלא סילקו את היבוסים ממקום הפולחן הראשי שלהם – הגורן. מקום בו וודאי נאספו וערכו את הטקסים המיוחדים שלהם, עורר את חמת יהוה – ולכן הכה את העם במגפה. או כמו שרומז האלשיך – `לא בקשו להם העם מקום לארון`, הרמז עצמו נמצא בשמו של אותו ארונה ארניה או ארנן ששמו מצלצל ומהדהד את המילה ארון.
בפרקנו נזכר השם שבע פעמים – בתחילה "האורנה" אחר כך ארניה, ובהמשך ארונה. ובדברי הימים הוא מופיע בשם ארנן. תרגום השבעים תרגם אורנה, ובוולגטה AVERNA – , נראה שהשם האותנטי קשור באמת לשליט ומלך. ומכאן שלא מדובר בשם איש אלא בשם עצם – המלך היבוסי. מכל מקום – גם אם מדובר בשם פרטי משמעו שליט, אדון, בעל בעמיו.
ואמנם רשי רדק והרלב"ג מפרשים את השם – מלך יבוסי. הרד"ק מסביר שמדובר במלך יבוסי שהותר לשבת בירושלים, והוטל עליו לשלם מס עובד [1]
לפי הרלב"ג ארונה היבוסי התגייר, וגם לפי אברבנאל, ולכן נשאר בירושלים. מעניין שהתלמוד הבבלי במסכת עבודה זרה (כד א) מציע ארונה היבוסי היה גר תושב – אך במקביל מתקיימת מסורת שארונה היה גר צדק. ההתעקשות על כך ברורה, ומקהה במידה רבה את עוקץ העיסקה , למרות שהתפיסות המקראיות אינן אחידות ונתן ללמוד מהן שהמיתוסים על ההתנחלות בא"י מספרים על מלחמות , רכישות, וביחוד על חיים מעורבים כפי שמצויין בספר יהושע.
מסתבר שתהליך ההשתלטות על העיר ועל כנען בכלל היה יותר מ`זבנג וגמרנו` וכלל גם פעולות צבאיות ולכן עברו יותר משבע שנים מאז שדוד היה בחברון ועד שהגיע לירושלים; גם תיאור המערכה על כיבוש ירושלים אינו נהיר כל כך, ולא ברור באמת על מה ניטשה המערכה האם רק על המצודה? ממקורות אחרים אנו לומדים כי בני יהודה והיבוסים היו מעורבים זה בזה וחיו בשכנות טובה "היבוסי את בני יהודה בירושלים (יהושע טו סג) מה שמספר לנו שמדובר בתהליך התיישבותי – שחלק ממנו היה דו קיום ולכן אפשר לפרש את "מעשה ארונה במכלול היחסים שבין יהודה ובנימין לבין היבוסים מאז ימי השופטים או מסוף תקופת השופטים ועד ימי מלכות דוד " (עולם התנ"ך, שמואל ב, 203). מכל מקום בצורתו הנוכחית , סיפור רכישת הגורן הוא סיפור אטיולוגי , המסביר את הפיכתו של גורן ארונה למקום פולחן ישראלי ומאשר את הבעלות החוקית עליו בידי ישראל . הוא גם מעיד על המשך ישיבתם של יבוסים בעיר , שאחדים מהם , דוגמת שוא הסופר ואוריה החתי , אף נקלטו כפקידים בממשל הישראלי החדש המתגבש והולך .
. ישנם כמה וכמה מקרים של רכישת קרקע במקרא, כמו רכישת מערת המכפלה, רכישת קבר יוסף, יעקב רוכש משכם חלקת שדה ומקים שם מזבח [2], וגם עמרי מלך ישראל רוכש חלקת אדמה כדי להקים שם את שומרון [3].
***
מודל זה של רכישת קרקע מלווה את הציונות מראשית דרכה. הקרן הקיימת – של ילדותנו עם דונם פה ודונם שם, ומטבע לקופה הכחולה בכל קבלת שבת בגן הילדים של צפורה ומרים הגננות שהיו ואינן.
יהושע חנקין, חובבי ציון באודסה, פיקא , ייקא והברון וגם התארגנויות עצמאיות – כולם עסקו ברכישת קרקעות בארץ ישראל. שלב א היה רכישת קרקעות, ושלב ב – מלחמה. ואני שואלת את עצמי כפי ששאלו עצמם חברי קבוץ הזורע , וחברי משמר העמק בזמנו – ומה אם על האדמות שרכשנו מהאפנדים ישבו אריסים?
***
מסתבר שפליטות אינה רק תוצאה של קרבות….
מייסדי קבוץ הזורע רכשו אדמות מהאפנדי סורסוק, והיה צריך לתת פתרונות חלופיים גם לאריסים הבדואים, תושבי הכפר קירי, שעיבדו אותן. רק חלק מהבדואים הסכימו להתפנות לאזור הר תבור והכרמל ועל הקרקע שהתפנתה החלו בשנת 1936 לבנות את המושבה הסמוכה יוקנעם. חברי הזורע, שהשתכנו זמנית בחאן-קירי, קיבלו לידם רצועת אדמה צרה וארוכה שלא אפשרה פיתוח מבני מגורים ומשק וגם לא עיבוד חקלאי. ובנוסף, ב 1936 הבדואים היו נתונים לאיומים שלא לנהל משא ומתן עם היהודים.
ביוני 1938 פנה ד"ר טהון (עוזרו של ד"ר רופין, מנהל המשרד הא"י של קק"ל) אל החבר שרתוק (משה שרת, אז בראש הסוכנות היהודית) וביקש ממנו להעביר בקשה אל מושל מחוז הצפון, מר קיטרוטש, בדבר הצורך הדחוף לשחרר את גושי הקרקע השייכים לקיבוץ הזורע. מושל המחוז נענה לפנייתו של שרת וב-6 בספטמבר 1938 התבצע מבצע צבאי-משטרתי לפינוי האדמות. וזה נעשה על ידי הצבא הבריטי והמתיישבים כפי שרואים בתמונה…..(על פי כתבה מ ynet מ 2006.)
– הצבא מפזר את חייליו בשטח –
פינוי משפחה מהאהל לעגלה
יתר התמונות ב- http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3195057,00.html
****
זמן רב מאד לאחר מכן , לאחר מלחמת ששת הימים הקים הרב שלמה גורן בכותל המערבי את `ישיבת האידרא` – היא גורן בארמית. זכר אולי לכינוס הזהרי הגדול המכונה האידרא רבה. מה שאומר משהו על גילגולו של מושג הגורן מימי דוד דרך הזהר ועד לישיבה של הרב גורן – שהבין עמוקות את משמעות שמו.
וזה מעבר לכל מה שאנחנו יודעים על הגורן בליל לבנה…
—————————————————————-
הערות
[1] מלך היבוסי היושב בירושלם היה כי אף בימי דוד היה היבוסי בירושלם כמו שנשארו שם משכבשוה בני יהודה כמו שכתוב וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה והיו שם למס עובד והיו להם בתים שדות וכרמים ע"י המס שהיו עובדים לבני יהודה ובני בנימן וזה השדה והגורן היה לארונה היבוסי ורצה לתתם לדוד ולא רצה לקבלם כי אם במחיר ואף אחר שכבש דוד המצודה הניחם לשבת בעיר ירושלם אותם שהיו יושבים בעיר מתחלה למס עובד והיו שם עד שבנה שלמה את הבית וזה היבוסי לא היה מן שבע אומות אלא מפלשתים מזרע אבימלך )… והיה מותר להניחם לשבת בארץ . ( רד"ק שמואל ב פרק כד פסוק כג)
[2] -וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר: וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה: וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: (בראשית לג יח –כ),
[3] : (כד) וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן (מל"א טז)