האם אלהים בוכה, חגיגה ה ב

מתארחת אצל הדף. קודם מציירת. אחר כך מציצה אל האותיות. הדף משמש לי כגריד . כנקודת אחיזה. השורות הישרות מיישרות אותי.

נעים לי האירוח. כבר אלפיים שנה מתארחים אצל הדפים האלה. רוצה לכבד אותם. ולספר מה קורה בדף אחרי שפלשתי אליו ולא קראתי, ולא למדתי.

ההיפך מהדף היומי שלי.שם אני קודם כל מחוייבת ללמידה , ואז ליצירה.

בדף הזה פגשתי את דמעתו של אלהים.

Facebook
Twitter
LinkedIn