עד המהפכה הציונית נאלצו היהודים לרחף בשמים כמו בציורים של שאגאל. ממש לא משנה אם משך אותם אלוהים מלמעלה, כמו מריונטות, או אם משכו אותם הרבנים מלמטה, כמו עפיפונים.
כשהגיעו שמים עד נפש הופיעו חלוצים ציונים חילונים, הציבו ארצה סולם שראשו מגיע השמימה, והנחיתו את העם היהודי נחיתת חירום. כל הלילה הארוך העפילו חלוצים אלו במעלות הסולם השמימה, חילצו עוד יהודים רדומים והורידום ארצה. עד עלות השחר הם השיבו למולדתם יותר מששים ריבוא יהודים חולמים.
החלוצים הציונים החילונים העניקו מולדת ארצית לעם שטבורו טרם נותק מהשמים. הם הֵפֵרוּ לעם הזה את כל השבועות הרבניות האנטי ציוניות, ושחררו אותו מעבדותו ל"שולחן ערוך" הכפוי עליו כגיגית.
במהירות ובזהירות הם ירדו ועלו וירדו בשלבי הסולם המתנדנד כשהם נושאים על כפיהם את העם הישֵן. כל הלילה התנפצו על הסולם גלים של שמים חדשים ואיימו על יציבותו, ואיימו למחוק מעל פני האדמה את הארץ המתחדשת. החלוצים חירפו נפשם והשיבו מלחמה השמיימה – בנו סכרים קטנים באצבעותיהם, ייבשו קטעי שמים, ונקזו אותם לאפיקים צדדיים.
כמו פועלי במה נסתרים העבירו החלוצים הציונים החילונים את הבמה המרכזית של העם היהודי לארץ ישראל. משך כל הלילה הארוך הם נאבקו עם אלוהים בסגנון חופשי והמשיכו לבנות ולהיבנות. כשעלה השחר שילחו לחופשי את אלהים, וכתוצאה ישירה מכך חדלו להיקרא "יעקב" והחלו להיקרא "ישראל".
האופוריה של הנצחון על אלוהים גרמה להם להאמין שעד הבוקר יהיה העקוב למישור. הם שכנעו את עצמם לגמרי שלפתע פתאום יקום יהודי בבוקר וירגיש שהוא עם ישראל ישר דרך ולא עם יעקב עקלקל ועקוב.
עד יומם האחרון האמינו חלוצים חילוניים אלו שאחרי לכתם יזכה העם היהודי, סוף סוף, להיות עם חופשי בארצו וישר במולדתו. עד יומם האחרון הם חלמו שבניו ובנותיו החופשיים והישרים של העם היהודי יכרתו ברית שלום עם בנותיהם ובניהם הישרים והחופשיים של עמי הארץ הזאת. הם כל כך קיוו שבמזרח התיכון החדש יחיו איש תחת גפנו ואשה תחת תאנתה הרבה יותר מארבעים שנה…
אבל בניהם ובנותיהם של שני עמי הארץ הזאת לא גדלו להיות חופשיים בארצם וישרים במולדתם. המישור המיוחל שב להיות עקוב ומדינת ישראל המיוחלת הפכה למדינת יעקב. קול התורה הפונדמנטליסטית נשמע בארצנו, בעברית ובערבית, ותמלא הארץ חמס יהודי וחמס פלשתיני. ותמלא הארץ מטיפים יוקדי עינים המבטיחים חיי נצח שקריים בשם נצח ישראל ובשם נצח ישמעאל.
לילה חשוך ירד על כוחותינו וכיסה את פני הארץ. סולם חבלים ירד מהשמים השחורים, ונשאר תלוי באויר מבלי להגיע לשום מקום. הגיעו שמים שחורים עד נפש. כמו בציורים של שאגאל.