המלך מנשה מתבשל בדוד נחושת – ירושלמי סנהדרין פרק י

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י

וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה וכ…

כתוב: [דברי הימים ב לג י יא] יא) וַיָּבֵא יְהֹוָה עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה

. א"ר לוי : מולא  (=דוד) של נחושת עשו לו ונתנו אותה בתוכה והיו מסיקין תחתיו.

כיון שראה שצרתו צרה לא הניח עבודה זרה  בעולם שלא הזכירה. כיון שלא הועיל לו כלום אמר זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת [דברים ד ל לא] "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה` אלהיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה` אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם" הרי אני קורא אותו.  –   אם עונה אותי מוטב ואם לאו כל האלוהויות שווים. (תלמוד ירושלמי, סנהדרין ,פרק י)

מעניין שיחזקאל במשאו על `נשיאי ישראל` משתמש באותו דימוי , כאשר הוא כנראה מדבר על מלכי יהודה שנשבו על ידי בבל. בעוד שהסיפור בדברי הימים על המלך מנשה מדבר על מלך אשור ששבה את מנשה. 

יחזקאל פרק יט – ט) וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים וַיְבִאֻהוּ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל יְבִאֻהוּ בַּמְּצֹדוֹת לְמַעַן לֹא יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל