מאחורי שורת הילדים מוצפת האור , בנין לא מזוהה שחלונותיו כחרכי ירי. השיח השחור מימין נדמה כשולח זרועותיו לחטוף מי מהם והמטפלת חבושת המטפחת הלבנה מנסה לגונן על ילדי השורה.
בחלק העליון בדידות כידון הברוש נצבת כאנדרטה. צילומים מכפר הולדתי, נחלת יהודה.
הו הה הנני חומה , או הי הי הננו חומה – שיר ישן שרונית נזכרה בו, וגם אני הכרתי אותו.
נזכרתי איך שרנו בהתלהבות – "מאום לא יפחידנו, מאום לא יפחידנו". במין עידוד עצמי תמים; כמה פחד יש בשיר הזה.