וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן־לּוֹ – דברים יח

תשמעו סיפור…..

תחלת מחלוקת קרח במאי היא עם משה ועם אהרן?

בעבור אלמנה אחת שהיתה לה רחלה אחת, כשבאה לגזוז הצמר שלה שמע אהרן ונטל הצמר.

הלכה אצל קרח צועקת ובוכה ואמרה לו כך וכך עשה לי אהרן,

הלך קרח אצל אהרן ואמר מה לך ולאלמנה העניה הזו? השב לה את הצמר שלה.

אמר לו אהרן :שלי הוא מן התורה דהכי כתיב ראשית גז צאנך תתן לו (דברים י"ח).

מה עשה קרח, נטל ד` כסף ונתן לה והלכה לה .

וקרח הלך מלא חמה.

ויהי לימים ילדה הרחלה בן זכר, שמע אהרן ונטל הבכור,

הלכה האלמנה אצל קרח, צועקת ובוכה.

אמר קרח לאהרן, מה לך ולעניה האלמנה ההיא?

אמר לו אהרן :שלי הוא מן התורה שכן כתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה` אלקיך (דברים ט"ו),

והלך קרח לדרכו מלא חמה.

כיון שראתה זאת האלמנה כך הלכה ושחטה את הרחלה,

שמע אהרן ובא ונטל הזרוע והלחיים והקבה,

אמר לו קרח מה לך ולאלמנה הזאת?

אמר לו אהרן שלי הוא מן התורה שנאמר ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה (שם /דברים/ י"ח),

הלך קרח מלא חמה.

וכיון שראתה האלמנה כן ,עמדה ונשבעה ואמרה בחרם בשר רחלה זו עלי, שמע אהרן ונטל כל הבשר שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר י"ח).

אמר לו קרח למה תשתרר עלינו בן עמרם? העיני האנשים ההם תנקר ? (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אל יתהלל עמוד 18 )

 הטקסט נראה כטקסט מחאה אבל הוא מודבק ל `אל יתהלל עשיר בעשרו`. כשהמושמץ הוא בן לוי מפורסם אף הוא – קרח. כך שקצת קשה לראות את המחאה. אבל אם מנתקים את הטקסט מהקונטקסט נראה שיש פה מחאה נגד השיטה. השיטה שכל ממסד דתי מאמץ לעצמו, לקחת ככל יכולתו מכל אחד, ולהגיד `שלי הוא מהתורה` . האשה הענייה מסמלת את המחאה, ממש סיפור על כבשת הרש. סיפור שמסביר את ההתנשאות של כל כהני הדת באשר הם שם. מרגע לרגע מתעצם הכעס על אהרון והמנטרות חוזרות על עצמן – זה אומר מגיע לי, וזה מתפוצץ מכעס – ובסוף באמת פיצוץ.  אמנם קרח מפצה את האישה פעם אחת – אך לא מדובר כלל בפיצוי. מדובר בשיטה לקוייה. והסיפור מבקר אותה ועוד איך.

הספור בוחר בנושאת מסר שהיא סמל לחוליה החלשה בחברה , גם אלמנה וגם ענייה – והממסד מתואר על ידי החוליה החזקה ביותר – הכהן הגדול אחיו של נותן התורה.

אחת הבעיטות הדרשניות החזקות .