הפרשנים כל כך מאכזבים.
רובם ככולם אומרים שרחל גנבה את התרפים – כדי למנוע מאביה לעבודה עבודה זרה. יש שאומרים כי גנבה אותם כדי למנוע ממנו לנחש בעזרתם לאן ברחו כולם.
אני סבורה שהיא פשוט רצתה מזכרת מהבית, משהו מנחם, כי ידעה שלא תשוב.
אומר מוקי צור – רחל אמנו גנבה מטמון של תרפים משפחתיים והסתירה אותם מפני יעקב , מפני לבן אביה ומפני ההשגחה הגדולה מדי , המופשטת והנערצת . מביתה הרחוק , מן הירושה הגדולה שהייתה ראויה לה כבתו של לבן , נותרו רק תרפים קטנים שגנבה והסתירה .
אך בעלי התרפים יסתירו אותם בכר הגמל כרחל אמנו או בקופסאות נעליים מתחת למיטת החלוצים . שם ימצאו אולי תכשיט של אשת לוט שהפכה לנציב מלח נוסטלגי , יתבוננו מתחת למיטתם וימצאו שם את הפמוטים מהבית שנהרס באירופה או את הסכין החסר מחדר האוכל הדל . בעלי התרפים יזהו אותם והם יהפכו מאבן נגף מרגיזה בנוף הכללי של הצדק האלוהי לצלם קטן של הערצה , חרוז מתוך מחרוזת שנקרעה בזעם משלשלת הסיפור המרכזי . תרפי המשפחה יגנו עליה מפני שייכות מסוכנת וגדולה זו הנשפטת והופכת לדקדוק של שפה ונפש , דקדוק שקיפח , דרס והפך את האחר לאילם . התרפים הם שיקימו מצבה מיוחדת , יוצאת דופן בבית העלמין של החלומות . הם שיישארו לאחר ההתמוטטות . (מוקי צור כרעה ברוח, עיונים בתרבות הקיבוץ , 2007,עמ 55)
