הפסוק שאליו אני מתייחסת – בפרק לו,
(לא) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
מופיע גם בדברי הימים – דברי הימים א פרק א
(מג) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ־מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּלַע בֶּן־בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה:
הפסוק המסתורי שמופיע גם בבראשית וגם בדברי הימים, מהדהד אולי מיתוס עתיק של מלחמות אלים. מי הם מלכי אדום שמלכו לפני מלך מלכי המלכים? כנראה שכך קוראים זאת רק המקובלים.
רבנו בחיי כותב :
"ועל דרך הקבלה, ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. ירמוז על העולמות שברא הקב"ה במדת הדין קודם שברא העולם הזה, וקודם שיתגלה מלכותו בעולם הזה, זהו לפני מלך מלך לבני ישראל, ומכאן שהיה בונה עולמות ומחריבן עד שברא את אלו ושיתף בהם מדת הרחמים…"
ואני דווקא מחבבת את הפרשנות הזאת. מוצאת בה מחאה ותזכורת גם יחד להעדיף את מידת הרחמים על פני מידת הדין. האדום האדום הזה – הדם הזורם במלחמות, עדיין מעורר את הזעקה כנגד החרבת העולם.
