תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת
הפרק השלישי פותח בחזיון האל הנכנס במרכבתו אל מי הים, ומסיים במה שנראה כרשמים החזקים שמשאיר המופע בעולם ובנפשו של הנביא.
חשוב לציין שאת הפרק מפטירים ביום שני של שבועות (לאנשי חו"ל) כפי שנאמר בבבלי מגילה לא ע"א: בעצרת [קוראים]: (דברים טז) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת [תִּסְפָּר לָךְ] ומפטירין בחבקוק, (חבקוק ג) [תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת].
כבר בדרשות חז"ל ניכר יחס מיוחד לחבקוק כאיש שיש לו קשרים מיוחדים עם הקב"ה זה שנתן השראה לחוני המעגל – בבלי, תענית כג ע"א: תנו רבנן : פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר `על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור`[1]. חבקוק מופיע בבבלי גם כמי שהעמיד את כל מצוות התורה על אחת והיא `צדיק באמונתו יחיה`[2]
***
אז מי הוא חבקוק בעל השגיונות ?
מהו אותו שיגיון או שיגעון שלקה בו?
מופע השיגיון השני במקרא הוא של דוד בתהילים :"שגיון לדוד". ויש אומרים שמדובר בתענוג על משקל "באהבתה תשגה תמיד" ואחרים מפרשים מלשון שגגה, או שגעון , ואולי שגיון הוא כלי נגינה של הלויים ואולי גם של חבקוק. ספר הבהיר (ספר הקבלה הראשון) מפרש את `שגיונות` כמצב של התבוננות מיסטית עמוקה במעשה מרכבה.
א ב ל דרשת ספר הזהר על שגיונות היא המיוחדת/מוזרה משונה מכל הפרשנויות. הזהר יודע לספר כי חבקוק הוא בנה של האישה הגדולה משונם , זאת שנתנה לאלישע הנביא לגור בביתה .ולאחר שברך אותה נולד לה בן לאחר שנים רבות של עקרות. מכיוון שלא ברור במיוחד מי אביו של הילד שילדה השונמית – הרי שלפי הזהר יש צד חסר באישיותו, ולפי דעת הזהר זה הצד הזכרי.
ומדוע נקרא שמו חבקוק? כנראה שהדרשנים נתלים במילה "חובקת" אותה אמר אלישע לאישה משונם וַיֹּאמֶר: לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אתי אַתְּחֹבֶקֶת בֵּן (מל"ב ד); וזה החיבוק הראשון שזכה לו חבקוק. הלידה של חבקוק זה מתחוללת לפי הזהר כמו מעצמה כאילו שאלה גדולה ופלאית ילדה אותו לבדה ללא זיווג עם בעלה. והחיבוק השני לו זוכה הילד הוא חיבוקו של אלישע , כאשר הילד חלה ומת. אלישע מחייה אותו ובמעשה זה הוא בונה גם את היסוד הזכרי בנפשו של הילד שזכה לשם חבקוק על שם חיבוק אימו וחיבוק אלישע – חבקוק הוא זה שחיבקו אותו פעמיים.
או כפי שכותבת מלילה הלנר אשד[3] – " זהו פשר השם חבקוק, המחובק בשני חיבוקים, על פי פירוש זוהרי אחד החיבוק הנשי של אמו הגדולה והחיבוק של אלישע, על פי הפירוש השני המשלים לו דבר אחר: שני חיבוקים היו בו, בין לצד זה בין לצד זה. חיבוק אחד הוא של הנקביות וחיבוק שני הוא עם הספירות העליונות והזכריות יותר. בין שני חיבוקים אלו, מתקיים חבקוק. "
ברור שהחבקוק של הזהר הוא לא בדיוק החבקוק המקראי. מכל מקום הזהר לוקח את השם הזה , בודק אותו, לומד אותו ומלמד אותנו משהו על חיבוקים ועל איזונים. אצל חבקוק – ואולי אצל כולנו. החיבוק מתפרש פעמיים , לפי הזהר כחיבוק יוצר חיים – פעם האם כאלה גדולה יולדת אותו "חובקת בן" , ןפעם הוא קם לתחייה כבן האלהים. החיבוק חקוק בנפשו.
סיום הפרק אולי מרמז על היסודות ה`נקביים` וה`זכריים` (יח) וַאֲנִי בַּיהֹוָה אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי:
(יט) יְהֹוִה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי:
פרק שמתחיל בשגיון מסתיים בשמחה ובריקוד ברגלי א(י)לות , ובשירת כח ונצחון בנגינות. מעין השלמה ואיזון בין היסודות השונים בנפש. דריכה ויציבות יחד עם ריקוד ושירה.
[1] מדרש תהילים ז-יז.
[2] מכות כד ע"א.
[3] שעל פי מאמר שלה אני כותבת כאן את הדברים
