וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים כְּבַר לׂא נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וַתֵּלֶד לוֹ אֶת יָקְשָׁן וַתֵּלֶד לוֹ אֶת מְדָן וַתֵּלֶד לוֹ אֶת מִדְיָן וַתֵּלֶד לוֹ אֶת יִשְׁבָּק וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שׁוּחַ.[1] וְאַבְרָהָם בֶּן מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם, וְאוּלַי בִּגְבוּרוֹת מֵאָה וְחָמִשִֹים. צְחוֹק עָשְׂתָה לוֹ קְטוּרָה אַחֲרֵי מוֹת שָׂרָה. כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק.
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים כְּבַר לׂא צִוָּה אֶת אַבְרָהָם לַעֲקׂד את זִמְרָן ואֶת יָקְשָׁן וּלְהַקְרִיב אֶת מְדָן ואֶת מִדְיָן, וְלִכְפּוֹת עַל יִשְׁבָּק וְעַל שׁוּחַ לִהְיוֹת מוּגָשִׁים עַל מָגַש הַמְגוֹרָשִׁים שֶׁעָלָיו תָקוּם מְדִינַת הַמוּבְטַחִים.
שְלֹשָה בָּנִים הָיוּ לְאַַברָהָם לִפְנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: יִשְׁמָעֵאל, וְיִצְחָק וְיִבְכֶּה. אַף אֶחָד לֹא שָׁמַע עַל יִבְכֶּה, כִּי הוּא הָיָה הַקָּטָן וְהָאָהוּב שֶׁהָעֳלָה לְעוֹלָה בְּהַר הַמּוֹרִיָה[2]…
ואַף אֶחָד לֹא שָׁמַע עַל בָּכּׂל, שנאמר: וְיְהׂוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל".[3] – מאי בכל? רבי מאיר אומר: שלא הייתה לו בת; רבי יהודה אומר: שהייתה לו בת; אחרים אומרים: בת הייתה לו לאברהם ובכל שמה…"[4]
לפחות בת אחת ותשעה בנים היו לאברהם על פי האחרים – ישמעאל ישבק ויקשן; יצחק יבכה ובכל; זמרן שוח מדן ומדין. אף אחד לא יודע מתי יבואו אחרים חדשים וידרשו את שמותיהן של בנות קטורה. כשם שאף אחד לא יודע מיהם ה"אחרים" שכבר לפני אלפיים ומאתיים שנה ידעו להגיד ששם אמו של אברהם הוא עדנה, כמו שנאמר: "וביובל השלושים ותשעה בשבוע השני בשנת אחת לקח לו תרח אשה ושמה עדנה בת אברם בת אחות אביו לו לאשה ובשנה השביעית לשבוע הזה ילדה לו בן ויקרא שמו אברם כשם אבי אמו כי מת, והיא בתו טרם תהר לבן".[5]
בלילות, כשנודדת שנתו, חושב אברהם הרבה על אמא עדנה, שילדה אותו לאבא תרח בשנת 1876 לבריאת העולם.[6] אמא עדנה קראה אותו אברם – במלעיליות גלותית – על שם סבא אברם, שמת צעיר בארצו ובמולדתו האחרת. השנה שנת 2046 לבריאת העולם, ואברהם בן 170, זקן בא בימים ומבורך בכל, חושב לפעמים על כך שמן הראוי היה לקרוא עדנה לאחת מבנותיו, ואולי אפילו תרח לאחד מבניו.
פעם, נזכר אברהם, לפני הדברים האלה, לפני יותר משבעים שנה, קבע אלהים את שמות ילדיו. שנה לפני שהם נולדו כבר קבע אלהים לישמעאל ויצחק שייקראו "ישמעאל" ו"יצחק". עכשיו אלהים לא מתערב בחיי ילדיו, ואברהם מאוד רצה לקרוא להם עדנה או תרח. אבל במחשבה שנייה הוא מבין שבתקופת "אחר הדברים האלה" הוא לא יכול לעשות לילדים שלו דבר כזה. הוא קורא להם זמרן, יקשן, יבכה, מדן, בכל, שוח. שמות כנעניים אקזוטיים מתחדשים. שמות פוסט מודרניים של "אחר הדברים האלה".
[1] על-פי בראשית כ"ה, א`- ב`
[2] על פי יהודה עמיחי מתוך "פתוח סגור פתוח"
[3] בראשית כ"ד, א`
[4] בבלי בבא בתרא, ט"ז, ע"ב
[5] ספר היובלים פרק י"א, פסוקים י"ד-ט"ו
[6] על-פי הפסוקים מספר היובלים המצוטטים בהערה הקודמת נולד אברהם בשנה השביעית לשבוע השני ביובל השלושים ותשעה לבריאת העולם. זוהי שנת 1876 לבריאה (א` תתס"ו) – ( 38 כפול 49 ועוד 14)