לספור או לא לספור – ימים של חול וכוכבים
ההבטחה האלהית לאברהם אחרי העקדה – (יז) כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו(בראשית כב) מתהדהדת בפתיחת ספר הפקודים הוא ספר במדבר. דומה כי הוא המשך ישיר של ויקרא. חודש לאחר חנוכת המשכן –בחודש השני הוא חודש אייר (באחד לחודש) מתבצע אירגון צבאי ממויין וממודר – התארגנות שבטית סביב המשכן. לעומת ההבטחה האלהית המדברת בלשון מטפורית על מספר בני ישראל כחול אשר על שפת הים וככוכבי השמים – התיאור בבמדבר ב` אינו מטפורי כלל, מדוייק ופרטני יבש ונטול פיוטיות.
החכמים שקבעו את ההפטרה בהושע ב` הפותח במיספר שאינו מספר : א) וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא־יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי:` מזמינים אותנו לדרוש, מדוע הם צירפו את הרומן בין `לא רוחמה` לאלהים – לפרשה המתארת את ההתארגנות המיספרית שבטית במדבר ?
ומדוע הפסוק הפותח בפרק הקשה הזה עוסק במספר בני ישראל ככחול וככוכבים? מה הקשר בין המספר הלא ספור ובין ספור האהבה לא אהבה – אהבה שלא רוחמה בין האל לעמו?
הספור שמספר לנו הושע מתחולל גם הוא במדבר – עם ישראל, הוא האשה הבוגדנית ש`לא רוחמה` – מובל/ת אל המדבר : "לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל־לִבָּהּ" – ב`מדבר` הוא הגלות, אמור להתחולל שינוי – (יח) וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יְהֹוָה תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא־תִקְרְאִי־לִי עוֹד בַּעְלִי – אפשר לומר כי השינוי הוא עמוק ואינטימי – לא עוד בעלות, אלא אהבה, אמונה וידיעה – (כב) וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת־יְהֹוָה. ו ע ד י י ן – הקול היחידי הנשמע הוא הקול הגברי
המחליט, הקובע, המגדיר, השליט.
הטקסט המקראי מפתה גם אותנו כפי שה` מפתה את בחירת לבו ללכת המדברה שמדובר בספור אהבה דו צדדי, המילים `אישי`, ו`ארשתיך` – מפתות להאמין שנפתח כאן דף חדש ואולי יבואו ימים של חול וכוכבים.
