משנה מסכת נדרים פרק יא
משנה ט
ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה (במדבר ל) כיצד?
אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום אף על פי שנשאת בתוך שלשים יום אינו יכול להפר נדרה והיא ברשות הבעל מפר לה .
כיצד? אמרה הריני נזירה לאחר שלשים, אף על פי שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשים הרי זה מופר נדרה.
בו ביום נתגרשה בו ביום החזירה בו ביום אינו יכול להפר זה הכלל כל שיצאת לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר.
האם באמת אפשר היה להשתחרר? האם יש רגע בו אישה משנאית בת התקופה אינה נמצאת `ברשות` גבר כלשהו?
הנטיה המיידית שלי היא לברוח למושגים לא רלוונטיים לתקופה הקדומה שבה נולדו התכנים הללו – עצמאות, שיחרור, כבוד, קריירה, `ברשות עצמי`.
המשנה מאתגרת אותנו עד היום – מציבה ראי ממש למצבים חברתיים וגם נפשיים שאנו נתונות בהם. האם יש יסוד של בעלות בכל קשר? מה מקום השיעבודים של היום בחיינו. והאם אני מכירה בכך?
האם אני יכולה להתחבר בכנות לחששם של כותבי המשנה אפילו משעה אחת של חוסר שייכות ?
נשארת עם השאלה והחרדה הטמונות במשנה הזאת, ועם העבודה של מרינה אברמוביץ על הביחד והלחוד. קשורה /קשורים אבל המבט מופנה לכיוונים שונים.
