תהילה ו` היא תהילת חרדה. חרדת מוות אוחזת במשורר/ת . ובתחנוניו להנצל הוא נוקט ברטוריקה המתבטאת בפסוק : "כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ" אתה , אחד אלוהינו – לא תהייה קיים אם אני לא אתקיים. מאחורי הדברים נצבת חרדה עוד יותר גדולה מחרדת המוות . חרדת הנשייה. או יותר נכון חרדת תהום הנשייה. כשנמות – מי יזכור אותנו? ואכן, הפנייה לאחד אלוהינו היא השלכת הפחד האנושי מהאין האינסופי הממתין לנו בסוף הדרך. אין במוות כל זכרון. זוהי האמת.
העמדה שאין גאולה במוות נוכחת מאד במקרא. `לא המתים יהללו יה ` אומר/ת משורר/ת תהילות בפרק קלח, קהלת אומר[1] :" הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה וְאֵין עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם". , "המת בטל מן התורה למן המצוות ואין לקב"ה שבח בו" ( בבלי שבת ל , עא , עב . ) . הגאולה המובטחת במקרא קשורה בחיי המעשה כמו שיבת ציון למשל, ולא בעולמות שמעבר למציאות ולהווייה היומיומית. ניתן לומר שהדקדקנות ההלכתית מעידה אף היא על העדפת חיי המעשה , ותיקונו של עולם וגורל האדם נמצא כולו בתחום המעשה הנכון — קטן כגדול. בויכוחים בין הנוצרים והיהודים בימי הביניים נדחתה משיחיותו של ישוע בגלל חוסר יכולת הנצרות להוכיח גאולת המציאות העכשווית – כאן ועכשיו.
הרב סולבייצ`יק גם הוא קושר את העיסוק האובססיבי בטומאת המת ואומר ש— "הכריזה היהדות טומאה ביחס למת ומאסה במיתה , כליון וגויעה וקדשה את החיים"; הרב קוק למרות היותו גם מיסטיקן ומקובל רואה אף הוא את הגאולה ב"הרי ישראל הנעבדים והנזרעים".
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם ממושג העולם הבא שכל כך התפתח בספרות הרבנית הקבלית והחסידית. דוגמא טובה אפשר לראות במהלך הפרשני של פרשן המקרא רבי דוד קמחי שמרשה לעצמו לפרש בהשפעת הספרות הרבנית והקבלית את הפסוק ברוח מיסטית :
אם אמות לא אזכרך במותי ולא אודה לך, ואם תרפאני אודה לך לעיני כל. כי הגוף אחר צאת הנשמה כאבן דומם, והוא יורד שאולה,
אבל הנשמה תעלה ותודה ותשבח לעד בלא הפסק. .. יתאוה הצדיק לחיות לעשות רצון האל בעודנו חי להרבות שכר הנשמה לעולם הבא:
וכך בכמה מילים אנחנו מקבלים זריקת סם מנחמת – הנשמה עולה לעולם הבא ושם היא תודה ותשבח ללא הפסק – פרשנות הסותרת לחלוטין את העמדה המקראית חסרת הרחמים המובעת בפסוק . רד"ק וגם אנחנו כנראה לא יכולים בלי נחמה. כמו שאומרת רחל שפירא :
זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה.
