"וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ בַת"
אמרה לה השכינה : לא היה לו לאביך ממך בן או בת , והאנשים שבארץ אינם יודעים שלאישה שם משלה ואינה צריכה לא בן ולא בת ?
שבי עמי במרומים , ובכי על זאת . בארץ יקראו לך "בת יפתח" ואני אקרא לך `תנות`
ותֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ וַתֵּבְךְּ עַל בְּתוּלֶיהָ עַל הֶהָרִים (שופטים יא , לח) מי היו רעותיה ? רחל ומרים ,ויש אומרות אף דינה .
רחל לימדה אותה בבכי , שנאמר : "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ … כִּי אֵינֶנּוּ:"( ירמיהו לא , יד . )
מרים לימדה אותה בתופים ובמחולות ,שנאמר : (שמות טו )וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כל הנשים ! לרבות אלו שלא היו באותו הדור .
ובבת יפתח נאמר : (שופטים יא) ויָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת
ויש אומרות אף דינה , שנאמר : וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה … לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ:(בראשית לד , א ). יצאה לראות ברֵעוֹת. והרי על בת יפתח נאמר " וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ " (שופטים יא , לט ) איש – ולא אישה . ודינה לימדה אותה בדרכי נשים .
"מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה " ( שופטים יא , מ ).
כך עשו . אבל דעת חכמים לא הייתה נוחה מהן , והפסיקון גדולי הדור .
***
הדרשניות ממציאות דמות בשם "תנות", הן אינן מסתפקות ברחל אימנו, תנות לא רק בוכה על בניה אלא מתמודדת עם שאלות נוקבות וכבדות משקל. כאותה לבנה המטיחה בפני הקב"ה איך ששני מלכים (השמש והירח משמשים בכתר אחד, וזוכה לתשובה המעליבה `לכי מעטי עצמך`.
מה היה שמה של בת יפתח ? מה היא חשבה על התנהגותו של אביה ? מה עשתה בת יפתח בהרים עם רעותיה ? מי היו הנשים שהיו עמה בימים האחרונים לפני שהועלתה קרבן , ואיזה סוד המתיקו עמה ? המדרש משיב שבת יפתח ביקשה לחוות את חוויות העולם הזה שיימנעו ממנה . רעותיה, רחל ומרים , ואולי גם דינה , לימדו אותה את תמצית החיים : חוויות הכאב והשמחה , ואולי גם חוויית המין
דרך המדרש נוצרת דמות נשית חדשה , תנות שמה . תנות היא דמות מיתית , השייכת לפמליה של מעלה , משוטטת עם האלוקים או השכינה ומשיחה עמו/עמה על המתרחש בארץ , ומתנה צרותיהן של נשים . המילה "לתנות" מופיעה במקרא כשם פועל שמשמעותו "לבכות . ` בסיפורה של בת יפתח נאמר : "מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי , ארבעת ימים בשנה" ( שופטים יא מ) והמדרש המוצע כאן מבקש לראות במילה "תנות" תמורה למילים "בת יפתח" , ולקרוא אפוא את הפסוק כך :
"מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות , היא בת יפתח הגלעדי , ארבעת ימים בשנה . "
הפסוק , הקובע במפורש שבנות ישראל זכרו שנים רבות את בת יפתח וסיפורה ובכו עליה , רומז לשמה של בת יפתח ורומז לפעילות דתית כלשהי סביב דמותה . מן הקריאה הדרשנית של "תנות" כתמורה ל"בת יפתח" עולה שבנות ישראל הסתודדו בהרים והלכו "אל תנות " שהייתה בעבורן דמות חיה ואמתית .
מתוך מאמר שפורסם בספר לכבוד טובה אילן
