מי את רחב – יהושע ב

 מי את, רחב? (מבוסס על דברים מאת אהובה אשמן, יאיר זקוביץ, יאירה עמית, ונחום אברהם)

לרחב הזונה היה בית משלה ,היו לה הורים, אחים ואחיות בעיר. והחשוב  מכל: מלך יריחו הכיר אותה, ואף נתן בה אמון.

סיפור רחב מתאר זונה שמעמדה הכלכלי מבוסס. והזנות מתועדת כאן כמקצוע, שהחברה מקבלת אותו. וגם אם סיפורה של רחב הוא סיפור מגמתי, אין להתעלם מן העובדה שכותב הסיפור הזה מתאר את רחב באור חיובי.

רחב היא זו שמקדמת את השקפותיו של המספר , והיא אף זוכה לשם פרטי , בניגוד לנשים רבות במקרא ובניגוד לגברים בסיפור, המכונים " שני האנשים", דווקא קולה של רחב הוא שנשמע בסיפור, בעוד שקולם של המרגלים נגרר אחרי דברי רחב ויוזמותיה . רחב מציידת את המרגלים במסר תיאולוגי ( 11-9 ) שעושה עליהם רושם כביר . הדיווח על שליחותם ליהושע נושא שני משפטים המצוטטים במדויק מהנאום של רחב .
למרבית האירוניה , יהושע אינו יודע שדיווחם המדויק של המרגלים  לא מבוסס כלל על מאמצי הביון שלהם אלא על חוכמתה של זונה כנענית . רחב הזונה הכנענית היא גיבורת הסיפור , בעוד שהגברים הישראלים , שני האנשים האלמוניים , הם דמויות משנה , נקודת מבטם לא נראית , שמם לא מוזכר , קולם לא נשמע , אלא כהד לקולה של רחב ..

נשאלת השאלה , מדוע דווקא אשה מהסטטוס הנמוך ביותר היא הסובייקט , הפועל , הממקד והדובר ? מדוע מצא לנכון המספר המקראי לחתור תחת הסטריאוטיפ הנשי דווקא בבואו לתאר זונה כנענית ? נראה כי הסיבה להצגת זונה כנענית כגיבורה אמיצה וחכמה מול גברים ישראלים כושלים ופסיביים , נעוצה בסיבות היסטוריות ואידיאולוגיות . הסיפור נפתח בנוסחה של צו ובביצוע , המעלה ציפייה לביצוע הצו . אך למרבית ההפתעה הציפייה מתבדה מיד . המרגלים התבקשו לרגל את הארץ – מבלי לבוא במגע מיותר עם התושבים , והם אמנם הלכו כמצוות יהושע , אך במקום לחקור את צפונותיה של הארץ הזרה , העדיפו האנשים לבוא ( על כל המשמעויות שיש בשרש זה) אל ביתה של זונה מקומית , `לראות` את צפונותיה
מבחינה ספרותית , רחב הזונה ממלאת את מקומה של הארץ , והיא משמשת לפיכך כאנטי קליימקס קומי לארץ . הקוראים שציפו לסיפור ביון שעניינו ארץ כנען , מופתעים לגלות כי הפרשה עוסקת בזונה כנענית עם זאת, כיוון שארץ מסומלת תדיר כאשה, אין זה מפתיע שזונה מגלמת את ארץ כנען , מושא ה`תשוקה` של הישראלים . השוואה זו מעוגנת בהשקפת עולמו של המספר וקוראיו , הסבורים כי ` תועבות מיניות` מאפיינות את הכנענים . לפיכך , אין להתפלא כי האדם הכנעני הראשון שפוגשים האנשים הוא אשה זונה . והם כושלים בשמירה על  חשאיות מה שבעצם מסמל את כשלונם  `לבוא אל הארץ`.

 המרגלים כשלו אפוא בתחום שאמור להיות מומחיותם : שמירה על חשאיות . ונכשלו  כשלון מדיני  כשלא הצליחו להכנס פנימה – הם הגיעו רק עד החומה, ומשם נאלצים לנוס על נפשם.
מעתה ואילך פעולתם של שני הגברים הישראלים נגררת אחרי אשה זונה כנענית . רחב מצפינה את המרגלים , מסיחה את דעת השליחים , מסכלת את פעולתם , מתגברת על המכשול הטמון בנעילת  שער העיר , מתכננת מבצע חילוץ ומבצעת אותו , נותנת למרגלים הוראות מילוט מפורטות ויעילות ( בניגוד להוראותיו המוגבלות של מנהיגם יהושע) ולבסוף – עושה אתם איתם , "חסד" הסכם .

תמונת המרגלים התלויים על החבל שבו אוחזת רחב הזונה מעצימה את הפסיביות שלהם . ואמנם תמונה סמלית זו איננה אלא המחשה ציורית של הפסיביות שבה מתנהלים המרגלים . 

רחב המוצגת כמי שדואגת לבני משפחתה , נתפסת בעיני עצמה כראש , `משפחה` לכן היא חזקה דיה כדי לקיים את קוד הכנסת האורחים , שאותה רשאי לקיים רק אזרח העומד בראש המשפחה והיא נתפסת כאות של כבוד . רחב הצליחה אמנם להגן על אורחיה הזרים טוב יותר מהמארחים הגברים בסדום ובגבעה אך מעשיה בכל זאת מעוררים תמיהה . מדוע כה חשוב לרחב להציל את המרגלים , אויבי עמה  בטרם ידעה אפילו על זהותם. מהו האינטרס של רחב ? לכאורה פער מידע זה נסגר באמצעות הפרשנות המאוחרת המופיעה בטקסט, משום שהיא שמעה על קורות עם ישראל : יציאת מצרים והחרמת המלכים הכנענים. 

נאום המרגלים מסגיר את כשלון שליחותם : הודות למרגלים, משפחה כנענית תחיה בקרב ישראל . יתרה מכך , כשלונם המיידי של המרגלים מצביע על כך שהמשימה שהטיל עליהם יהושע לא רק היתה מיותרת אלא גם מסוכנת וחסרת סיכוי , במיוחד נוכח ההשוואה לפרשיית הריגול המקבילה ( במדבר יג , דברים א ),  ולפרשיות האחרות של הכנסת אורחים במקרא (בראשית יח, יט, שופטים יט .) 

רחב ממוקמת בשולי החברה , בקיר החומה , מחוץ לעיר . מתוקף שוליותה החברתית יכולה רחב להעמיד לא רק את הכנענים שבתוך העיר באור נלעג , אלא את כל הגברים בפרשה . הזונה מיריחו חכמה יותר ממלך יריחו ומשליחיו , אשר עסוקים במרדף מיותר אחר שני אנשים ואינם מודעים כלל להתרחשות הדרמטית הצפויה בעוד יומיים: חורבן יריחו . הזונה מיריחו חכמה יותר מיהושע , שכשל בפעילותו הצבאית הראשונה . יהושע , אשר הטיל ספק ביכולתו של ה` למלא את הבטחתו – "אל הארץ , 
סיפור רחב הזונה הוא הסיפור הראשון בהיסטוריוגרפיה המקראית  –  הדויטרונומיסטית , אשר עניינו ביצוע צו כיבוש הארץ , אך למעשה הוא עוסק באי ביצועו , בשל אי ביצוע חוק החרם ( יהושע ו , דברים ז)  הרמיזה ליציאת מצרים – "בצאתכם ממצרים" מקבלת אפוא משמעות סרקסטית . חוט השני , המקביל לדם על המשקוף במכת בכורות  מאפשר עתה את הפסיחה על משפחה כנענית , אותה צוו הישראלים להחרים . החוט האדום שמסמן את בית רחב מצביע גם על הכישלון . זונה כנענית הצליחה אפוא להערים על חוק החרם הישראלי , הגוזר השמדה מוחלטת של הכנענים

ההיסטוריון הדויטרונמיסט (אולי מהתקופה שלאחר חורבן הממלכה הצפונית), בחר  לפתוח את סיפור כיבוש הארץ דווקא בסיפור כפירה , ששימש מנקודת מבטו נדבך ראשון לחורבן ישראל ויהודה . הסיפור מבקש לרמוז לדגם החוזר ונשנה בהיסטוריוגרפיה המקראית אודות היחסים עם העמים האחרים , במיוחד עם הכנענים, שבגללם יזנו את ישראל לעבודה זרה ויובילו להפרת הברית בין ה` לעמו . היום שבו דרכו ישראלים על אדמת ארץ ישראל חרץ את גורלם , משום שהם התפתו . הם כרתו ברית עם כנענים ולכן הם יושמדו . הגויים הנשארים ששרדו את חוק החרם , כמו משפחתה של רחב , אינם אלא מוקש שיקח את לב העם ויביא לאובדנו מעל פני האדמה . האשה הזרה , הזונה , היא לפיכך החוליה המקשרת בין עם ישראל לבין חורבנו , בהתאם לסטריאוטיפ אודות האשה המפתה את הגבר אל חורבנו . כל סיפור רחב והמרגלים מבטא אי הסכמה עם שליחות המרגלים של יהושע המהווה ביטוי של חוסר אמונה.

התפקיד רב הפנים של רחב מוצא לו ביטוי גם בספרות המדרש :

אמר רבי יצחק: כל האומר רחב רחב – מגיע מיד לפורקן מיני !

אמר לו רב נחמן: אני אומר רחב רחב ולא איכפת לי! – …(בבלי מגילה טו א).

האישה הזרה נמצאת במוקד הפנטזיה המינית של החכמים, הדנים ביכולת האיפוק של עצמם. ההתרחבות המינית שהם חשים רק מאיזכור שמה – חורגת לגמרי מהטון האירוני המקראי. היא מוצאת לחלוטין מההקשר המקראי ומככבת בפנטזיה הגברית.

לא משנה איזה דמות לובשת רחב – תמיד היא בשימוש גברי. הסופרים המקראים והחכמים בבית המדרש מתייחסים אליה כאל חפץ. במקרא משתמשים בה כדי לשים ללעג את שני המרגלים ואת יהושע, ולרמוז שאם כך מתחיל כיבוש הארץ המובטחת –  אין הרבה סיכויים לתהליך הזה.  כאשר רחב מסמלת את הארץ הרחבה המובטחת .גם  בסיפור במסכת תענית  מדברים על כיבוש  – אבל כאן מדברים על כיבוש היצר. הגבורים העלובים ששלח יהושע, לא טובים בהרבה מיושבי בית המדרש.

רחב בעצם פועלת כגבר, מתפרנסת מגברים, ומסתובבת במעגל שרובו ככולו כולל גברים. גם בספור המקראי היא פועלת על פי ערכים גבריים – היא בעלת הבית, ראש המשפחה, אמיצה, ועוצמתית.

מדוע החכמים מפנטזים עליה או רוצים לגייר אותה? לפי הנרטיב המקראי היא מכירה באלהי ישראל – "כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת"

רחב הזונה בת עשר שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים, וכל מ` שנה שהיו ישראל במדבר זנתה, לסוף נ` שנה נתגיירה, (מכילתא דרבי ישמעאל )

רחב מגויירת כי החכמים חייבים למצוא פתרון פרשני לכך שהכנענים בעצם לא הושמדו. וכך מציגים החכמים ספור של עלייה מהמקום הנמוך ביותר בעולם לגבהים עליונים. בני ישראל עוברים לשלב הבא בחייהם לקראת כבוש הארץ – המפגש עם הכנענים. וזה חייב לקרות על ההתחלה. כיבוש הארץ כרוך במפגש עם אלה המייצגות את העבודה הזרה, אישה זרה ואלה זרה.   המעבר דרך הזונה – הוא סמל לשליטה אילוף ותירבות של כוחות לא רצויים – שרצוי שתהיה עליהם שליטה. המפגש הראשון – אכן מבשר את ההתמודדות האין סופית עם עולם האשרה שאותו יפגשו בכנען. ולכן  חכמים `מגיירים` אותה .  

Facebook
Twitter
LinkedIn