מעתה אמרי "תהילה" – תהילה א | עפרה שפי ויונה ארז

מדוע תהילים ולא תהילות – כך שאלנו את עצמנו היום.  הרי צורת היחיד של תהילים זו תהילה , לא?  

עיון מהיר בספרות חז"ל מראה שהמילה תהילים מופיעה שם בצורת `תלים` `או תילים` – וכנראה משם התגלגלה ל `תהילים ` – מן צורה משובשת ,  מסרסת ומחפצנת את התהילה הכה יפה.

הרש"ר הירש  בדרשה די נחמדה נדרש גם הוא לצורה המשונה הזאת וכותב : המזמורים הכתובים הם אמצעים להכוונת הלב אל ה`, "והם נעשים לתהילות, רק כאשר תוכנם ממלא את ליבנו ומוצא ביטוי חי על שפתותינו"..  אולי לא התכוון לכך – אבל  המעבר שהוא מציע ממזמור לתהילה הוא הזמנה ממש לפרשנות נוספת, הרואה בתהילה הראשונה במיוחד את שרידי המאבק באלות הגדולות. שאלנו את עצמנו – מדוע `אשרי האיש` ולא האישה?  ״ומהו ״אשרי? ״ האם באמת מדובר במושג האושר במשמעותו המודרנית?  אלא שאשורים הם רגלים. יסודות. ורגליים אינן קשורות ישירות  לאושר כפי שאנו מבינים אותו היום . אשרי המקראי משמעו חזק בטוח יציב ומאושש. אשור מזכיר לנו את המילה האנגלית sure. במובן של ביטחון ועוצמה. או – שמא מדובר באשרה – אותם עמודי עץ או עצים שייצגו בזמנם את האלה אשרה שסימלה בטחון יציבות ופוריות ?!

ומי הם הלצים או הרשעים? ובכלל מדוע התהילה מתחילה עם `לא`  – בכל זאת, מדובר בפתיחה חגיגית לספר שכולו שירה….?!

כנראה שהרשעים או הלצים הנזכרים בתהילה א`  הם עובדי פולחן האלה הגדולה, אלת הפוריות האחראית על  כך שכל פריון יהיה בעתו –  זו שיוצגה במשך אלפי שנה על ידי עצים.  לצורך הפולמוס עוקרה ונעקרה האלה  מתוך המערכת הסמלית שלה והפכה לסתם עץ השתול על פלגי מים – סמל למי שמחזיק בתורת יהוה. ואלו המחזיקים בפולחנה הם מוץ אשר תישאנו הרוח . כותבי התהילה מפוררים ממש את דמוי  העץ עד לאבק,  ובמקום האלה מופיעה התורה כמחליפה ומחוז חפץ.

תהילה א`

————–

אלה יסודות האישה אשר תלך בעצת ליבה הטוב,

 ותעמוד על דעתה ביושר,

ותשב ללמוד עם חכמות.

והייתה כאלה מלבלבת

הנטועה על פלגי מים

אשר פריה תתן ברצונה

תורתה תורת – יה

וכל תלמודה בחפץ לב.

עושה כל אלה תעמוד לעולם –

תתייצב בפני כל רוח

משפטה משפט צדק ומעגליה חמלה