תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מ עמוד א
החולץ ליבמתו – הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה,
ואם יש שם אב – נכסים של אב.
הכונס את יבמתו – זכה בנכסים של אחיו;
ר` יהודה אומר: בין כך ובין כך, אם יש שם אב – נכסים של אב. ( בבלי יבמות, מ עא).
האם זה שחולץ ליבימתו – שכמעט כנס אותה – מוותר על נכסי אחיו? שאם היה כונס את האלמנה – היה זוכה בנחלת אחיו. התשובה היא : לא. הוא כנראה חולק עם אחיו את הנחלה.
ואם כונס אותה – זוכה בנכסי אחיו – ורשי מוסיף – אפילו גרשה למחר
..הנכסים נשארים במשפחה, כך אומר רבי יהודה. בדעת יחיד.
האמירה של רבי יהודה מעניינת – לדידו – אפילו אם יש יבום – היבם לא זוכה בנחלת אחיו. מדובר ביבום, בהקמת שם – ולא בהשתלטות על נחלה, כנראה, זה מה שעומד בבסיס הדברים של רבי יהודה.
דעתו של רבי יהודה לא התקבלה :
– הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו. אפילו בחיי האב וכרבנן וכן הלכה. וכשמת האב אחרי כן יטול היבם פי שנים (האגודה פרק ד נב)
לא עולה על דעתה של המשנה ושל ההלכה שהנכסים עוברים לאלמנה, או לאלמנות.
