תלמוד בבלי מסכת ביצה דף כד עמוד א
מעשה בנכרי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל, ואמר: מותרין הן, אלא שאין רצוני לקבל הימנו. וזאת משנה!
מדוע רבן גמליאל מסרב לקבל מנכרי דגים? הרי מותר לקבל?
הנה דוגמא, איך נוצרות החמרות. אולי זה מקרה מאד פרטי – האם ממנו תיגזר ההלכה. אולי הביא לו מתנה ודחה אותו ?
הרי נאמר "דורון" שהוא מתנה. מה מסתתר מאחורי 'נכרי שהביא דורון' – עולמות שלמים של פיוס ורצון בשכנות טובה.
וברטונורא אכן מפרש – שהיה שונא אותו. ולכן כל הפרשנים מציינים שאין הלכה כרבן גמליאל.
נרגעתי.
אבל אני יודעת ששרשי ההסתגרות והפניית הגב כל כך עתיקים הם.
