קרועים אנו טייק 2

  קרועים אנו – יונה ארזי ורונית אופיר

cשירתו של שלונסקי מתגלמת מתיחות דיאלקטית קורעת, חוזרת ונשנית,  בין העבר שבו חי האל ובין ההווה. בקול חד משרטט הוא את הווייתו של בן דור העלייה השלישית החווה את חוויית הקרע בין הישן לחדש, בין אמונה לאי אמונה: 
"קרועים אנו/ בלואים אנו […] והלב קרוע ויחף/ והלב  ירון בכאב – בעולמם של בני העלייה השלישית קרע זה הוא יסוד מכונן. חווייתם הקיומית מעוצבת על ידי הקרע בין העולם הדתי הישן ובין העולם החדש שהם יוצרים. קרע זה מקבע את ירון בכאב…". (אבי שגיא)…

מילים: אברהם שלונסקי

לחן: ורדינה שלונסקי
כתיבה: 1928

קְרוּעִים אָנוּ
בְּלוּאִים אָנוּ
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.
הַלְלוּיָה
הַלְלוּיָה
הַלְלוּהוּ עַד בְּלִי דַּי.

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב.

רְעֵבִים אָנוּ
צְמֵאִים אָנוּ
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נְקַדֵּשׁ עַל לֶחֶם צַר.
הַלְלוּיָה
הַלְלוּיָה
הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר.

וְהַלֵּב פָּרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב…

…חֶבְרַיָּא, בּׂאוּ!
מִתֹּהוּ אֱלֵי בֹּהוּ
אֶל בַּל-נֵדַע-מַה-שְּׁמוֹ-הוּא
יַנְחֵנוּ הַגּוֹרָל.

רַק רוּחַ סְתָו גּוֹנֵחַ
כַּכֶּלֶב הַקֵּרֵחַ.
מָחָר – עוֹרֵב פּוֹרֵחַ,
אֶתְמוֹל – אִי, לַהֲדָם!

הָא לַחְמָא – לֶחֶם עֹנִי
וּבְשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי
מִי עוֹד אֻשָּׁר כָּמוֹנִי
אֲנִי כַּפָּרָתוֹ!

עוֹלָם הַזֶּה כַּזַּיִת.
עוֹלָם הַבָּא הוּא פַּיִט
אַשְׁרֵי כָּל בֶּן-בְּלִי-בַּיִת
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם-זוּ!…

נִתְהוֹלֵלָה
נִתְחוֹלֵלָה
נִשְׁתּוֹלֵלָה
אָמֵן סֶלָה!

בִּסְחַרְחֹרֶת
לֵב שִכּׂרֶת
כְּצִפּׂרֶת
אֶל הָאֵשׁ.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ
מִי שֶׁאֵין לוֹ
פְּתַח אֶת פִּיהוּ
יַיִן תֵּן לוֹ.

הׂלּוּ חׂלּוּ
צַעַר גֹּלּוּ
הַלְלוּיָהּ
לֵב יָחֵף!

 פרטים נוספים

נוסח יוסף גולנד

איחוי בית ראשון ושני לבית יחיד:

קְרוּעִים אָנוּ, 
בְּלוּיִים אָנוּ, –
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.
הַלְלוּיָה!
הַלְלוּיָה!
הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר

[בפזמון:]
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ-בֶּן-בַּיִת
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם זוּ!

[בפזמון:]
נִתְהוֹלֵלָה, נִשְׁתּוֹלֵלָה, 
נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה

 

נוסח לאה דגנית

סוף בית ראשון]
הַלְלוּיָה עַד בְּלִי דַּי

[איחוי ההמשך]
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב

[דילוג על בית שני]

[בהמשך:]
לַחְמִי הוּא לֶחֶם עֹנִי 
וּבְשַׁבָּת תַּחְכְּמוֹנִי…

נִתְהוֹלֵלָה!
נִשְׁתּוֹלֵלָה נִתְהוֹלֵלָה
נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ
מִי שֶׁאֵין לוֹ הַיְנוּ הַךְ
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ
יַיִן תֵּן לוֹ לֵב יָחֵף

 

Facebook
Twitter
LinkedIn