איש בחטאו יומת – כך יחזקאל. לא יושמו חטאי אבות על בנים. לא ולא. בכלל לא. אלו שטרחו להקשיב לדרשותיו אינם מאמינים לו – "לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי", כך הם אומרים. וצודקים.
פסוק כואב בקהלת ודרשה של אחד ושמו דניאל, אחד שאינו רב כלל מהפכת את התמימות היחזקאלית על פניה .
וכך אומר קהלת :
וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם:
מעשי העושק של בעלי הכח נעשים בגלוי , תחת השמש – נטוף נטפה הדמעה אבל אין מי שינחמם, כך קהלת בהתבוננות מפוכחת על העולם. אמירת מחאה כנגד המציאות בה יש עושקים ויש נעשקים כך היה וכך יהיה – אין מי שרואה אין מי שחומל ואין מי שינחם.
הדרשה החזלית (שמופיעה הרבה פעמים בספרות חז"ל) מצמצמת לכאורה את משמעות הפסוק, אך מרחיבה בעניין הקשר בין מעשי אבות לחיי הבנים.
דניאל החייט[1], כנראה ממזר היה, ולא הותר לו לפי ההלכה להינשא לאשה יהודיה – והוא דורש את הפסוק בקהלת על הממזרים. הנה דמעת העשוקים – אבותיהם של אלה (הממזרים) עשו עברה – ואלו מה חטאו? הוא שואל. ומי הם העושקים? הם הם הסנהדרין הגדולה, שבאה עליהםמכוחה של תורה!! ומרחיקה אותם מכלל ישראל , על שום הפסוק "לא יבוא ממזר בקהל ה`".
ורחמנא, מה הוא אומר? היה עלי לנחמם, אבל אני לא יכול… נתתי את הכח לפרש ולדרוש לסנהדרין
ועכשיו – ידי קשורות. אבל בעתיד – כשיבוא המשיח "מנורת זהב כולה" – הכל יהיה זהב.
הדרשה הזאת מספרת לנו על עצמנו את הספור האמתי, בניגוד לטקסט היחזקאלי. בהחלט אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה, בהחלט יוחסין, ובהחלט גזענות. עד מתי נמשיך למסור את הכח לממסד דתי שיכול אבל אינו רוצה – לראות את דמעות העשוקים – ואין להם מנחם. אין מי שימציא מנוח לעשוקים.
ואני שואלת , כעת כשמנורת הזהב הוא סימלה של מדינת ישראל, לא הגיע הזמן לראות סוף סוף את דמעת העשוקים ?
הערות
[1] דניאל חייטא פתר קרייה בממזרים והנה דמעת העשוקים אבותם של אלו עוברי עבירות ואילין עלוביא מה איכפת להון כך אביו של זה בא על הערוה זה מה חטא ומה איכפ` לו ואין להם מנחם אלא מיד עושקיהם כח מיד סנהדרי גדולה של ישראל שבאה עליהם מכחה של תורה ומרחקתן על שום לא יבא ממזר בקהל ה` ואין להם מנחם אמר הקדוש ברוך הוא עלי לנחמן לפי שבעוה"ז יש בהן פסולת אבל לע"ל אמר זכריה אנא חמיתיה אלו כורסוון כולו דהב נקי הה"ד (זכריה ד) ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה (ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה לב)
