חוה היא האדם הראשון שקרא בשם יהוה[1], הגר היא האדם הראשון שהפך את הקריאה בשם יהוה לתפילה[2], ורבקה היא האדם הראשון שדרש את יהוה, שנאמר "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת יהוה".[3]
עד שדרשה אותו רבקה היה יהוה רק פְּשַׁט – רבקה הפכה אותו לדְרַש. מדרישתה החלוצית של רבקה ועד עצם היום הזה יהפוך יהוה להיות היצירה האנושית הנדרשת ביותר. אינספור דרשנים ודרשניות ידרשוהו דרישות שונות ומנוגדות, יוציאוהו מהקשרו המקורי וירחיקוהו מהפשט הקמאי שטבע בו יוצרו הראשון.
זאת ועוד: רבקה היא האדם הראשון במיתולוגיה המקראית שיזם שיחה עם יהוה או עם כל אל אחר. האלים במקרא כבר דיברו עם חוה, עם אדם, עם הנחש, עם קין, עם נֹח, עם הגר, עם שרה, עם אבימלך ועם אברהם, אך כל המפגשים הללו היו ביוזמתו המוחלטת של האל עצמו.עם רבקה זה היה אחרת. היא התייסרה מאוד במהלך הריונה, סכנת מוות ריחפה עליה, והיא חשה דחף עמוק לדרוש מיהוה להתמודד עם קושיית הקושיות הקיומיות: "אם כן למה זה אנכי?"
יהוה לא עמד בדרישת רבקה. הוא לא היה בשל עדיין להתמודד עם סוגיה כל כך קיומית. במקום להתייחס למצוקתה "כאן ועכשיו" הוא מלמל משהו הזוי על שני לאומים אויבים שעתידים להיות בעתיד שמעבר לאופק… [4]
שנים רבות, אם בכלל, יעברו עד שילמד האדם לברוא בצלמו אלהים המסוגל להתייחס כאן ועכשיו לכל דרישות דורשיו…
[1] "ותהר ותלד את קין, ותאמר קניתי איש את י-ה-ו-ה" (בראשית ד`, א`) .ראי/ה על כך בהרחבה ארי אלון "בא אל הקדש" עמודים 98 – 101
[2] " `ותקרא שם ה" – . הנה קריאת שם ה` היא התפלה אשר בה שבחו של הקב"ה במחשבת המתפלל או בדבריו, כאמרם ז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל". (מתוך פירוש ספורנו לבראשית ט"ז י"ג). ראי/ה על כך "בא אל הקדש" עמודים 76-77.
[3] בראשית כ"ה, כ"ב
