סיפור תלמודי מיניאטורי מפגיש אותנו עם המתח בין הרועה הרע והרוע.
רב הונא בר מנוח ורב שמואל בר אידי ורב חייא מווסתניא, שלושה תלמידי חכמים די אנונימיים , היו תלמידים מובהקים של האמורא רבא . כשרבא הלך לעולמו החליף אותו רב פפא, אבל לדעתם של שלשת הרעים רב פפא לא היה גדול כל כך כמו רבא ולכן בכל פעם שרבא היה אומר דבר תורה או סוגיה שלא מצאו חן בעיניהם היו קורצים אחד לשני, מה שפגע מאד ברב פפא שחלשה דעתו כי לקח את הזילזול והקריצות ללב, והיה במצב נפשי קשה מאד. (מעובד מתלמוד בבלי מסכת תענית דף ט` ע"ב)
ואז `מראים` לו בחלום פסוק מזכריה פרק ח :"וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי"
רב פפא חולם את הפסוק שמופיע בזכריה, שפירושו `אני אהרוג את שלושת הרועים`, יכול להיות שהוא ראה את המילה `רֵעִים`, כי עם ידידים כאלו לא צריך אויבים… ברור ששלשת הרעים הללו פגעו ברב פפא כל כך שהוא פשוט השתוקק שימותו.
ואכן למחרת כשנפרדו ממנו אמר להם: : ילכו חכמים בשלום. וזה סוף הסיפור.
הסבר אחד לדברי רב פפא נמצא במסכת ברכות שם מספרים לנו שכשאדם נפרד מחברו עליו לומר לו לך לשלום ולא לך בשלום – "לך בשלום" אומרים על מי שמת . נוסח דברי רב פפא היה כמי שמדבר על מתים.
המנהיג/רב שאינו יכול לקבל ביקורת חולם ומפנטז על מותם של התלמידים – חולשת הדעת כמו בהרבה סיפורים תלמודיים מביאה לאסון. רב פפא ממש מסמן את השלישיה הזאת ושם עצמו כאלהים בפסוק מזכריה – זה שיכחיד רועים. אולי רב פפא חושש שהרֵעים הללו רוצים להיות הרועים במקומו. ולמחרת בכוונה או שלא בכוונה הוא ממש אומר להם – לכו תמותו…אין מה לומר התלמוד חושף כאן את תודעת הרב ללא כל יפוי.
ההסבר השני מציע שרב פפא פשוט סילק אותם מבית המדרש כי הכיר את כוחותיו וחשש שבאמת `יהרוג` אותם או יפגע בהם מאד ולכן הוא משלח אותם לפני שיקרה אסון.
****
הפרק בזכריה עוסק במנהיגים, ברועים שיוכחדו כי לא נהגו במידת ההנהגה הראויה. הספור התלמודי על אמורא מאד חשוב כרב פפא – מצטט פסוק מסתורי וסתום מהפרק בדבר הכחדתם של שלשה רועים אלמונים; משנה את הניקוד ואומר שמדובר בשלשה רֵעים רָעים שחורשים מזימות כנגד המנהיג. מסתבר שהמנהיג אינו בטוח בעצמו והשלישיה מצליחה לערער אותו עד שתפיסת המציאות שלו מתעוותת והוא לוקה בחולשת דעת – ובמקום לבדוק את עצמו הוא מוצג כמבקש בגלוי לפני כולם – את מות תלמידיו. אוירת המתח והתחרות בבית המדרש היא שמביאה את התקף האלימות של רב פפא – נרדף על ידי רוחו של רבא המת. ואם מדברים היום בלימוד פרק יא בזכריה על משבר מנהיגות – הסיפור הזה הוא דוגמא לכך. כי כך או כך – צריך שלמנהיג תהייה יכולת התמודדות עם ביקורת, זלזול, ואמירות שליליות והבנה עצמית מספיק מפותחת כדי שיוכל לאתר את הרגשות השליליים העולים בו.
