שתי נזירות מסוכנות/ במדבר ו
————————-
אתמול, פגשתי שתי נזירות. את האחת כבר פגשתי שלשום – אבל לא ידעתי שהיא היתה גם נזירה. זוהי המלכה הלני – מלכת ממלכת חדייב שהתגיירה ותרמה לבית המקדש טבלת זהב שעליה חרותה פרשת הסוטה.
חשבתי לעצמי, שהכהנים לבטח חייכו לעצמם חיוך רב משמעות כשקבלו את התרומה – אמנם התגיירה, כך חשבו לעצמם, אבל שלא יגבה ליבה – תמיד נזכור שהיא בעצם אישה זרה – נריץ עליה את הבדיחה הפרטית שלנו וכך נקטין אותה ונזכיר לכולם שקשים זרים וביחוד זרות לישראל כספחת.
אתמול – כשרציתי לכתוב על נשים נזירות, למדתי שאותה הלני המלכה גזרה על עצמה נזירות. ולא סתם נזירות – אלא נזירות שארכה שבע שנים. היא נדרה שעד שבנה לא ישוב בשלום מהקרב – היא תהיה נזירה, וכך היה. תראו, זה מופיע במשנה, במסכת נזיר
מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה.
ואמרה: אם יבא בני מן המלחמה בשלום – אהא נזירה שבע שנים.
ובא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים.
ובסוף שבע שנים עלתה לארץ.
והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות .
ובסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה
אמר רבי יהודה : לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה.
אותה הלני, הנדיבה, שספקה מזון לתושבי ירושלים בזמן רעב גדול – נזירותה אינה מתקבלת. הפרט הטכני של טומאת העמים חל עליה – ולכן אין נזירות אלא בארץ ישראל , ומשום כך היתה נזירה ארבע עשרה שנה. ובסוף נזירותה נטמאה ולכן היה עליה להתחיל את הנדר מבראשית– ולא היה מי שיפר לה. קול פנימי/פרשני אומר לי שדעת חכמים אינה נוחה מאשה שנודרת נזירות, ועוד נזירות כה ארוכה – בין שהספור היה ובין שלא היה – אל תשחקי במגרש של הבנים, הם אומרים לה – נזירות זה עניין רציני, את לא יכולה לחרוג ולכן נגרום לכך שתתקעי עם הנדר שלך, ותלכי פרועת שער – כמו סוטה….את זוכרת, תרמת טבלת זהב שעליה חרותה הפרשה.
והנזירה השנייה שפגשתי אתמול היא מרים התרמודית – או התדמורית. גם היא זרה , כנראה, וגם היא נדרה נדר נזירות. גם מעשה זה נזכר במשנת נזיר :
מעשה במרים התרמודית שנזרק עליה אחד מן הדמים.
ובאו ואמרו לה על בתה שהיתה (חולה) מסוכנת
והלכה ומצאה שמתה
ואמרו חכמים: תביא שאר קרבנותיה ותטהר.
סיפור טראגי : מרים הזרה מתדמור, שבאה לסיים את נזירותה, ו`נזרק` עליה דם מטמא, ולא זו בלבד שבתה מתה – כאן החכמים אמנם מתירים לסיים את תהליך סוף הנזירות, אבל איזה אסון מארגן כאן הטקסט לאשה הזרה הנזירה הזאת – כדי שתבין שנזירות זה לא השדה של הנשים, וכדאי להן להבין שאמנם התורה מדברת על איש או אישה הנודרים נדר נזירות – אבל אישה וביחוד אישה זרה – מוטב לה שלא תידור ולא תזיר עצמה. כל מעשה שהוא מחוץ לנתיב המותווה לנשים – מלכה או לא מלכה הוא מסוכן. המילה `מסוכנת` – לא נמצאת כאן ללא כוונת מכוון.
