מדרש תמונה – גרברנד ואן דן אקהוט – הלוי בגבעה/מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה ת
Facebook
Twitter
LinkedIn

 ספר שופטים בונה את העלילה  של  "פילגש בגבעה" בצורה ליניארית , ממצב אידילי של פיוס בין בני הזוג  וימי כיף   של כמה ימים בבית אבי האשה עד  לקטסטרופה  קולוסאלית  בסופה. ( הסיפור בתחילתו מזכיר את תיאור תקופת השופטים  במגילת רות כשקטה. תיאור זה  נוגד את התיאור של ספר שופטים , שבו מתוארת התקופה   כתקופה של התקפות של אויבים מבחוץ ובעיות דתיות ומוסריות מבפנים). הסצינה המתוארת בתמונה מתרחשת בדיוק בנקודת המפנה מסיפור  אידילי , לסיפור של  זוועה מוסרית  ומלחמת אחים קטלנית.

המפגש בין הלוי ופילגשו  לזקן המארח בגבעה ( יט, טז-כ) ,הופיע ביצירות  אמנות רבות  , בצד  תמונות שתיארו  את  שיא הזוועה של האירוע  :הפילגש שנאנסה ומתה ,מוטלת  על סף הבית  (ט, כז-כח) . ספר שופטים , רומז  שהאירוע  המזעזע התחיל  במפגש הנ"ל . אנשי גבעה ודאי הבחינו שהשיירה הקטנה הזו מחפשת מקום ללון ואף אחד לא הציע לארחם ,אף על פי שהם  היו זקוקים רק  למקום לינה , כי הייתה להם צידה בשפע . האיש הזקן ( שמשתייך לשבט אפרים)  שמכניסם לביתו , נותן להם  רמז עבה שהשהייה בלילה ברחוב מסוכנת  :" שלום לך , … רק ברחוב אל תלן". (בהקשר הזה המילה שלום , כבר רומזת למלחמה שתתפתח).

הציורים שמתמקדים  באירוע המפגש בין החבורה הזרה לזקן  , נחלקים לשתי קבוצות : אלה שתיארו את רגע המפגש הראשון  בין האיש הזקן לבין הלוי והנלוים אליו  ואלה שתיארו  את ההזמנה של הזקן שיתארחו  בביתו. ( מדובר בשתי התרחשויות בהפרש זמן של דקות ). יש להניח  שהציירים הנוצרים שעסקו בשתי הסצינות  ,  חשבו שהזקן מגבעה גילה איכפתיות ונדיבות   כמו ה"שומרוני הטוב" ( הברית החדשה , הבשורה על פי לוקס , פרק י ).אקהוט (1621-1674),שהיה בחיר תלמידיו של רמברנדט , צייר שלושה ציורים : ציור אחד המכסה את הסצינה הראשונה ושני ציורים המכסים את הסצינה השניה. הציורים דומים אבל יש הבדלים ביניהם . חלק מההבדלים קשורים להבדל בזמן ההתרחשות  של הסצינות , שרק דקות ספורות מבדילות ביניהן.

 

 

גרברנד ואן דן אקהוט – הלוי בגבעה, 1650

תמונת שמן על קנבס 96.5 x 121.9 ס"מ
נשיונל גלרי, WASHINGTON D 

 בחרתי להתמקד בתמונה  שמתארת את דקות  המפגש הראשונות בין הזקן ללוי וחבורתו  , לפני שהוא הציע להם ללון בביתו :  השיירה הקטנה נואשה מלמצוא מקום לינה  והם כבר עשו הכנות ללינה ברחוב. היין והמזון כבר  נפרקו מהחמורים והם נצמדו לגזעו של עץ ענק שיתן להם מחסה מסויים  וסימן  את איזור הלינה שלהם בחוץ.( בעוד שאברהם מציע לאורחיו להישען תחת  העץ שלו , כאן הם חוסים ליד  עץ ברחוב ( . פניו של הזקן מביעים דאגה  לשלומם  אם  יבלו את הלילה  ברחוב , כי הוא הכיר את זדונם  של אנשי הגבעה . הוא מצוייד באת (כלי חפירה ) והוא חגור חרב , כי גם חייו אינם בטוחים בישוב הזה .(זהו מצב הפוך למצב שישרור באחרית הימים , שבו ישעיהו ניבא שהחרב תיהפך לאת : "וכיתתו חרבותם לאתים "–ישעיהו פרק ב).  החרב גם רומזת להתפתחות הצפויה בעלילה ( מלחמה עקובה מדם). היד המושטת של הזקן מביעה  תדהמה ודאגה לגורל החבורה שנקלעה לגבעה .

האורחים נראים קצת מודאגים : הלוי תומך את לחיו בידו , שפת גוף שאומרת שהוא מודאג . האשה מניחה את ידה על ברך בעלה , מתוך חיבה אך  גם מתוך רצון למצוא מרגוע לנפשה, במצב של אי ודאות  שבו הם נמצאים. הם קצת מחייכים , כי הם לראשונה נתקלים במישהו שמתעניין בהם ומתעורר אצלם שביב של תקוה שהוא  יארח אותם בביתו . כף  ידו השמאלית של הלוי  פרושה כלפי חוץ, בדיוק כמו ידו השמאלית של הזקן , כאומר : התמקמנו כאן , בלית ברירה , לחניית לילה . הדו  שיח מתנהל בעיקר בין הזקן לבין הלוי. האשה פסיבית וצופה במתרחש. ואכן בכל הסיפור איננו שומעים אף לא מילה אחת  שלה( אפילו קולו של הנער המשרת נשמע ). היא הקרבן האולטימטיבי של העלילה האפילה.

הנער של הלוי עומד מאחור  ברקע התמונה  עם חיוך קטן על פניו: כנראה שהוא הבין שהוא צדק כשהציע לאדונו ללון ביבוס, כי שם הם היו מוצאים מקום לינה  . כידוע ,  דעתו לא התקבלה. אדונו הסביר לו שהוא מעדיף ללון בעיר ישראלית  ולא בעיר של נוכרים , דבר שהתברר אחר כך בעליל כטעות פטאלית.( במקום ללון ביבוס – הם הגיעו ל"סדום" הישראלית  ). הצייר בחר להציב את הנער  יחד עם  שני החמורים והצידה , כי הוא שייך ליחידה הלוגיסטית של השיירה הקטנה.

יש שני כלבים בציור  – הכלב של הזקן נראה קצת מבוהל והוא נצמד לרגלי אדונו. ( האם  הוא חש את דאגת הזקן ולכן נבהל ? ). האם הוא מתפקד ככלב שמירה של הזקן? ( עוד סימן שהעיר מסוכנת ואין בה ביטחון פנימי ?).  בצד השני , יש כלבלב קטן –חית מחמד-  שמתכרבל בחיק האשה, כאילו היה תינוק,  כי גם הוא חרד מהשהייה במקום זר. הכלב מתכרבל בחיק האשה שמחפשת תמיכה בהנחת ידה על ברך בעלה  וכל השיירה מחפשת מחסה תחת העץ הענק.

הרחוב  נראה ריק מאדם ,  כי הלילה מתקרב ואולי גם אנשי העיר חוששים להסתובב בשעות החשיכה. ברקע השמים אדומים  מקרני  השקיעה, אבל אולי גם כרמז  לדם שעומד להישפך . הרחוב נראה מרוחק ממרכז העיר – שני מגדלים של כנסיות  בולטים  למרחוק.

לבושם של המתוארים בפרשה מעיד על מעמדם. הזקן יחף ולבוש בגדי איכר , עם חזה חשוף , לראשו  כובע צמר פשוט ותרמיל בד תלוי על כתפו ואילו הבעל ואשתו לבושים בגדים מהודרים , עם שכבות אחדות . הבעל חבוש מצנפת מהודרת ונועל מגפים מעור ,  בצבע שתואם את בגדיו .

הערה : למעוניינים , הנה פרטים על  שתי התמונות האחרות של אקהוט :

1.עובד האדמה מציע ללוי ולפילגשו  מקום לינה

The field worker provides the Levite and his concubine accommodation-1645

2.הלוי ופילגשו מוזמנים ללון בגבעה

The Levite and his Concubine Invited to Lodge at  Gibeah  – 1658

Pushkin Museum,   Moscow