קישינאווה ואברם מנתצים אלילים

מאת: ארי אֵלון ת
Facebook
Twitter
LinkedIn

תרח הטייקון היה הבעל של "אֶלוֹהַ" – רשת בוטיקי האליל היוקרתית בעולם. בבוקרו של היום שבו מתרחשת עלילת האגדה שלנו הפקיד תרח את בנו אברם לראשונה על אחד הסניפים היוקרתיים של "אֶלוֹהַ" הממוקם בכיכר העשירים של אוּר כשדים. "אברם אברם", אמר תרח, "הנני" ענה אברם בן השש עשרה ולחץ על כפתור הקופה הרושמת. "אם יש בעיה תתקשר אליי בפרטי", אמר תרח ונעלם מאחורי דלת הזכוכית המסתובבת.

שתי דקות לאחר מכן חרקה מרצדס שחורה בחניית הנכים ומתוכה התפרץ סרסור מסוקס ששאל אם הגיע כבר המשלוח החדש של אלוהי הדור השביעי. "הגיע", אמר אברם, "איזה אֶלוֹהַ אתה רוצה?". – "אני גיבור", אמר הסרסור, "תן לי אֶלוֹהַ גיבור כמותי". אברם עלה בסולם והוריד לסרסור אלוה מסוקס כמותו. הסרסור המאושר ליטף את אלוהיו החדש והשתחווה לו. "אתה גיבור לְעולם", בירכו אברם, וגיהץ לו את האשראי.

אחר כך נכנס שופט מכובד ואמר "תן לי אֶלוֹהַ מלומד כמותי". שוב טיפס אברם בסולם, הוריד אֶלוֹהַ זקוף עם משרוקית בפה וכדורגל ביד וגיהץ עוד אשראי. אחרי השופט נכנס רב ללא רבב ואמר: "תן לי אֶלוֹהַ כמותי, ללא רבב… " לאחר שגוהץ אשראי הרב הופיעו בפתח יחצנית וקופי-רייטר שלובי זרוע. "אתם ביחד?", שאל אברם, "שנינו ביחד וכל אחד לחוד", התלוצצה היחצנית, אני, פור-אקזאמפל, זקוקה לאֶלוֹהַ טרנצנדנטלי כמותי ואילו הבאדי הארטיסט שלי מעוניין באֶלוֹהַ קריאייטיב כמותו. נתן להם אברם שני אלוהים פלצנים כמותם וגיהץ להם שני אשראים מנצנצים כמותם. אחר כך נכנסו בזה אחר זה קבלן צמרת שחיפש אֶלוֹהַ מקובל כמותו, מיליונרית מְתַקְשֶרֶת שביקשה אֶלוֹהַ מתקשר כמותה, מנכ"ל שביקש אֶלוֹהַ נוכל כמותו, בעל פיצוציות שחיפש אֶלוֹהַ בעל כמותו ובעלת רשת מכבסות שביקשה אֶלוֹהַ מגוהץ כמותה.

בשתיים בצהריים דפק אברם הקטן בפעם המאה ואחת את הקופה הרושמת וציין לעצמו בסיפוק שכבר ביומו הראשון הצליח לגהץ מאה ואחד אשראים. בחמש שעות מכר במו ידיו שלושים אלוהים גיבורים, עשרים וחמישה אלוהים קבלנים, חמישה עשר אלוהים מנכלים, עשרה אלוהים קריאייטיביים, ששה אלוהים טראנסצנדנטליים, חמישה אלוהים שופטים, ארבעה אלוהים בעלים, שלושה אלוהים רבנים, שני אלוהים מגוהצים, ואחד, אלוהינו אלוהינו אלוהינו, נמכר במחיר שיא ליחצ"נו של טייקון הגאז הטבעי מגבעת עמל ב.

בדיוק באותו רגע התפרצה לבוטיק נערה שחורה ונאווה והתחננה בעברית עסיסית. "תחביא אותי, אחי, הם רודפים אחריי, תחביא אותי". אברם הקטן פנה כה וכה, וכשראה שאין איש החביא את הנערה במחסן האלוהים הטרנסצנדנטליים. לאחר שנעל את דלת המחסן פנה שוב כה וכה, והתייצב מאחורי הקופה הרושמת. לא חלפה דקה וג`יפ של יחידת עוז המהוללת עצר בחריקה בחניית הנכים, שלושה שוטרים חמושים קפצו מתוכו בסערה, ומפקדם ניגש היישר אל הקופה הרושמת, פנה כה וכה, וכשראה שאין איש שאל את אברם הקטן "של מי אתה, ילד?". "אני אברם בן תרח", אמר אברם הקטן בבטחון מופגן. "אתה בנו של תרח הטייקון?", חייך המפקד המעוטר, "תמסור לאבא ד"ש מרפי הנתנייתי שהיה אחד המאבטחים שלו בקולומביה". אברם הבטיח שימסור ד"ש, ליווה את שלושת לוחמי העוז עד לדלת הזכוכית המסתובבת, ולאחר שהתרחק הג`יפ מכיכר העשירים תלה שלט "סגור" בחזית הבוטיק. אחר כך מיהר אברם לנעול את דלת הזכוכית המתהפכת, הפשיל את וילונות המשי הכהים על פני חלונות הראווה, ופתח את דלת מחסן האלוהים הטרנסצנדנטליים. הנערה חיבקה אותו כשהיא בוכה וצוחקת, ואברם הנרגש אמר "אני אברם, איך קוראים לך?" "קישינאווה", אמרה הנערה, "קישינאווה… היית גדול, אחי, אין עליך, אחי, אין עליך… "

אחר כך אמרה קישינאווה שהיא צמאה ואברם הגיש לה בקבוק מי עדן והסתובב אתה בין מאות האלוהים הזוהרים. קישינאווה שאלה אם המקום שבו עומדות רגליהם הוא בית המקדש של עשירי אוּר כשדים. אברם אמר "כן", והציע לה לבחור לעצמה איזה אֶלוֹהַ שמתחשק לה.  קישינאווה צחקה והשיבה לאברם את התשובה שעתידה לשנות לעד את חייו. "לא רוצה אֶלוֹהים עשיר, אברם, רוצה אֶלוֹהים עני כמותי".

באותו רגע אורו עיניו של אברם ונפל לו האסימון. אף פעם בחייו לא שמע על אֶלוֹהים עני. שעה ארוכה הקשיב מהופנט לקישינאווה שסיפרה לו על כל האלים העניים בכפר הולדתה ששמו קישינאווה כשמה. בגעגועים גדולים סיפרה לו על הפולחנים וקורבנות המנחה הצנועים שנשות הכפר העלו לאלים ולאלות העניים שלהם, ואחר כך תיארה באוזניו את הטבח שטבחו בתושבי קישינאווה כל האלים שפלשו מהצפון הרחוק.

ככל שהפליגה קישינאווה בסיפוריה גבר תיעובו של אברם לכל האלוהים העשירים והגיבורים והמושלמים, ולפנות ערב ניתצו אברם הקטן וקישינאווה הנאווה את כל האלוהים של בוטיק "אֶלוֹהַ".

——————————————————————————————————

בשמונה בלילה החנה נהגו של תרח הטייקון את הלימוזינה השנהבית בחניית הנכים שבחזית הבוטיק. ברגע שיצא תרח מהלימוזינה חשכו עיניו – לא הייתה שם דלת זכוכית מסתובבת ולא היו חלונות ראווה עם אלים מנצנצים ולא הייתה קופה רושמת ולא היה שם אפילו אֶלוֹהַ שלם אחד. שעה ארוכה הסתובב הטייקון בין ההריסות וחיפש אות חיים. על חורבות הקופה הרושמת הוא מצא את הפתק הבא:

לאבא היקר ולכל עובדי האלוהים העשירים:

סִלְחוּ לִי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלֹהֵיכֶם עָנִי כְמוֹתְכֶם,

עָנִי הוּא בְחַיֵּיכֶם וְקַל וָחֹמֶר בְּמוֹתְכֶם,

על החתום: אלוהי קישינאווה.

 

הערה:  אחת משני מקורות ההשראה העיקריים של אגדת ילדים זו היא האגדה המפורסמת על אברם הקטן שניתץ את כל האלילים שמכר תרח אביו באור כשדים. אגדה זו מופיעה בבראשית רבה ומתייחסת לפסוק מסוף פרשת השבוע (נח). מקור ההשראה השני הוא שירו של ביאליק "בעיר ההריגה" שנכתב בעקבות פרעות קישינב. אחת השורות בשיר זה – "אלוהיכם עני כמותכם" – נרמזת באגדה על הנער אברם מנתץ האלילים. במהלכה של אגדה זו בא אל אברם איש גיבור ואומר לו אני גיבור תן לי אלוה גיבור כמותי ואחר כך באהה אשה עניה ואומר אני עניה תן לי אלוה עני כמותי. ביאליק הכניס את האגדה הזאת לספר האגדה וקרוב לודאי שהשורה "תן לי אלוה עני כמותי" השפיעה על שורת השיר "אלוהיכם עני כמותכם"

להלן קטעים מהאגדה המורחבת כפי שהיא מופיעה ב"ספר האגדה" של ביאליק ורבניצקי (מעשי אבות עמ` כד):    בית אביו של אברהם היו עושים צלמים ומוכרים בשוק. יום אחד הגיע לאברהם למכור. נתן לו תרח אביו קופות של אלוהיות והושיבו בשוק. בא אליו אדם אחד ואמר לו: יש לך אלוה למכור? אמר לו אברהם: איז אלוה אתה רוצה ליקח? – אמר לו: אני גבור, תן לי אלוה גבור כמותי. נטל אברהם פסל אחד שהיה עומד למעלה מכולם ואמר לו: תן את הדמים וטול לך את זה. אמר לו: וכי אלוה זה גבור כמותי? אמר לו אברהם: ריקא, עדיין אין אתה יודע משפט אלוהיות? – מי שעומד למעלה מכולם הריהו גבור מכולם… אחר כך באה אשה אחת אלמנה ואמרה לו לאברהם: אשה עניה אני, תן לי אלוה עני כמותי. מיד נטל אברהם פסל אחד שהיה יושב למטה מכולם ואמר לה: בעניותך טלי לך אלוה זה שהוא שפל ויושב למטה מכולם, אבל אין הוא רוצה לזוז ממקומו עד שתתני לי את הדמים…    באה אשה אחת טוענת בידה קערה סולת. אמרה לו: הילך והקרב לפניהם, עמד ונטל מקל בידו ובר את כל הפסילים, ונתן את המקל ביד הגדול שבהם. כיון שבא אביו אמר מי עשה להם כך? אמר לו: מכסה אני מאבא? באה אשה אחת ובידה קערה מלאה סולת ואמרה לי: הילך והקרב לפניהם. הקרבתי לפניהם היה זה אומר: אני אוכל תחילה וזה אומר אני אוכל תחילה. ועמד זה הגדול שביניהם ושבר את כולם. אמר לו: מה אתה משטה בי? – כלום יכולים הם? אמר לו: ולא? – ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר…