"יהיו הרבה אֵלוני מורה" הבטיח מנחם בגין כמה ימים לאחר המהפך באביב 1977 שהעלה אותו לשלטון. עכשיו, בחורף 2015, בתחילת מיזם 929, אני מתחיל לקוות שבגין צדק. אני מרגיש שהולכים להיות כאן הרבה אלוני מורה והרבה אלוני ממרה והרבה מגדלי בבל והרבה אלוהים. הרבה יותר מ929. כי הרבה פנים לתורה – הרבה יותר משבעים פנים. כי התורה הזאת תהיה מחוּלֶנֶת להרבה חלונות, וכל המרבה לחלן הרי זה מקודש…
זמן רב לפני "הרבה אֵלוני מורה" של בגין, כבר כשהייתי בכתה ב1, עברו עליי הרבה אלוני מורה. כשעברתי עבירה קלה היה מחנך כתה ב1 מכה בסרגלו על אצבעותיי הקטנות ולוחש "אֵלון ממרה". כשעברתי עבירה חמורה הוא סטר על לחיי וצעק "אֵלון סורר ומורה". המחנך מכתה ב1 חנך אותי כדרשן. במו ידיו המחוספסות שתל בלחיי הבוערות את תשוקת המדרש, והפך אותי לדרשן נודד בין הרבה אלוני מורה .
עד היום אני אֵלון מורה לתלמידים ואלון ממרה למורים. "שמעו נא המורים", אני לוחש למורים המרים, "מן הסלע הזה אוציא לכם מים מתוקים". עד היום מושיטים המורים המרים לעברי אצבעות מאיימות, ואני כובש את כעסי ולא מכה בסרגלי על אצבעותיהם.
את תסכולי אני מוציא על הסלע המסכן ומפליא בו את מכותיי, ומוציא ממנו מים מתוקים שאינם מכבים את כאב אהבתי ואינם מרווים את צמאוני ואינם מביאים אותי אל הארץ הטובה.
יום יבוא ואלמד לדבר אל הסלע באהבה. אז אומַר לעצמי: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ הטובה"…
תפריט
תפריט
