מועדים בשמחה (אגדת זמן מתקתקת בהשראת מסכת ראש השנה)
כשהייתי ילד היה הזמן מונח בחיקו של סבא אלוקים ואומר שירה עם מלאכי השרת. אינספור מחוגים שמימיים תקתקו בקצב שלא ייגמר לעולם, וסדר מופתי שרר ביקום. באהבה רבה העביר סבא אלוקים יום מפני לילה וחושך מפני אור. בחמלה גדולה ויתרה סידר את הכוכבים במסילותם. הכל דפק יומם וליל – תיק תק תיק תק תיק תק […]
כשהייתי בן שתים עשרה נרצח אבא בחשאי (משפט הפתיחה של "ספר הזכרונות והשכחונות של המלך היהודי מנשה" – פרק נשכח מרומן נטוש שהזדכר לי ביום הזכרון הזה)
כשהייתי בן שתים עשרה נרצח אבא בחשאי. אף אחד לא העז לדבר בגלוי על רצח, אך כולם ציינו באימה כי כבר חמש עשרה שנה לפני כן ניבא סבא ישעיה בדיוק מופלא את יום הסתלקותו של אבא. שעה לאחר שמיררתי בבכי על הקבר הפתוח משח אותי סבא בשמן המשחה והכריז עליי כעל המלך המשיח מֹשֶׁה בֶּן […]
זכרונות ושכחונות (תפילת שחרית חילונית לבוקר ראשון של ראש השנה)
כשנולדתי בירושלים באביב תש"י התקיים בי הפסוק מפרשת השבוע (האזינו) "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ". מאז אני משכיח את אלוהֵי ילדותי יומם ולילה, אך הוא מזדכֵּר כְּצוּר ועולה אליי מתהום הנשיה הנשי.
