האורח מעין גנים – יהושע יט

מעיין גנים, עין גנים, נחלת יהודה וקופיקו.
——————————————————-
יהושע פרק יט/יונה ארזי
. . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . 
עיון של רצוא ושוב ביהושע יט. העין נתקלת בעין גנים. 
עין גנים מופיעה פעם אחת בפרק טו כאחת מערי הגבול של שבט יהודה, (לד) וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם; ופעם נוספת כעיר בגבול שבט זבולון. אני ממש לא מתכוונת לעסוק בגיאוגרפיה ובטופוגרפיה של פרקי ההתנחלות בספר יהושע. אבל המקרא מהדהד את המשמעות האירוטית הטמונה בצמד מילים זה, ואני מוצאת את עין גנים בפסוקי שיר השירים פרק ד – (טו) מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנון – המתארים את האהובה כגן נעול מעיין חתום – המסתיר תשוקה המדומה לשפע של מים חיים יוצרי חיים. אני מהרהרת לעצמי על הארץ הנחשקת בספר יהושע ועל האהובה הנחשקת בשיר השירים המתחברות להן יחדיו במשמעות של מים.
***
כשאני רואה את צמד המילים "עין גנים" אני נזכרת מיד במושב הפועלים עין גנים, ובתאומו מושב הפועלים – מקום מולדתי וילדותי הלא הוא נחלת יהודה, או בכנוי החיבה "נחלת". מתאים לי שעין גנים נמצאת בגבול נחלת יהודה, על פי יהושע פרק יט.
כמה כמיהה אנושית וציונית יש בשם "עין גנים". גם מים וגם גן –אלוזיה ישירה לגן העדן. גן העדן של עין גנים הסמוכה לפתח תקווה. ונחלת יהודה שעל יד ראשון לציון. הרעיון של מושב פועלים קרם עור וגידים בארץ ישראל של תקופת העליה השנייה; קבוצת פועלים בעלי הכנסה קבועה מעבודתם במושבה הגדולה הסמוכה למושב הפועלים, יתיישבו על כברת קרקע שירכוש עבורם גורם ציבורי (בנק, או תנועת חובבי ציון באודסה ), הקרקע תחולק בין המתיישבים שווה בשווה והם ישלמו את חובם למוסד הציבורי מפרי הכנסתם ממשקי העזר שיפתחו. התכנון היה שהמתיישב יעבוד במושבה הגדולה (נניח ביקב של ראשון לציון) וכשישוב מעבודתו יטפח את המשק בעזרת בני משפחתו. כמובן שהמתיישבים לא נתנו את דעתם להמון נושאים ובעיות שיצוצו במשך השנים. מה שהכווין אותם היו הרצון לפתור מצוקות של שעה והשאיפה להגשים את האידיאלים שהאמינו בהם. למשל –חלקה של 15 דונם לא היתה ניתנת לעיבוד בשעות אחה"צ…וכך קרה ששני מושבי הפועלים הפכו למושבות `רגילות` של איכרים.
***
שני הישובים כבר אינם קיימים. שניהם נבלעו במושבות הוותיקות שהפכו לערים גדולות. הפרדסים נעקרו, משקי העזר חוסלו מזמן, ושכונות חדשות הוקמו במקומם. נחלת יהודה ועין גנים היו לשכונות , ורק הבתים הישנים ששרדו פה ושם – מספרים את הסיפור. עין גנים הפכה ל`אין גנים` ונחלת יהודה – על שמו של י.ל. פינסקר כותב האוטואמנציפציה` – אינה מועצה מקומית כבר מזמן…
האם תושבי עין גנים ונחלת יהודה – שני מושבי הפועלים היחידים שהוקמו אי פעם, הכירו אלה את אלה? האם היו בקשר? אורח אחד מעין גנים התנחל אצלינו ואצל עוד המון ילדים. הוא פרי דמיונה שלתמר בורשטיין לזר – בת עין גנים, שיצרה את קופיקו – הבילבי הישראלי. הווית עין גנים כה הזכירה את הוויית הכפר שלנו, שדומה שהקוף המופרע יכול היה להשתולל גם בחצר שלנו (אם היו מרשים לו…). היצור שבא מעולם אחר אל המושבה הישראלית נעץ שוב ושוב סיכה בערכים המקובלים, ושלא כמו אצל מקס ומוריץ או רות ורינה בנות דמותם – לא נענש אף פעם. 
מושבי הפועלים התאומים שלנו – נעלמו, רק קופיקו נשאר, מככב בסדרת טלוויזיה מסוג `כוכבי הילדים` המתרחשת ב`עין גנים` העכשווית לשמחת הנכדים שלי, ולשמחתי – הסבתא עם הפופקורן והזיכרונות.

וקישור למאמר מרתק של עמוס נוי על קופיקו – שהביא דודו פלמה : https://maritbenisrael.wordpress.com/2011/09/27/קופיקו-עמוס-נוי

 

Facebook
Twitter
LinkedIn