התבוננות, מתוך 'חלום ואין דרך חלומה'

עמידה מול המבנה הזה, שאולי היה פעם בית, אולי רפת, אולי לול. 

במישור הקדמי צמחיית הבר, והעץ  – או מה שהיה פעם עץ.

אחרכך עמידה מתבוננת  תהייה מול החרב. מול מה שחרב.

האם שווה צילום, שווה הנצחה. שווה תיעוד

ב -2006  כל זה היה ביטוי לחלום. ועכשיו – בתים חדשים. 

לא נוסטלגיה, מודעות להיעלמות.  המשטח הריק בתחתית מאפשר נשימה. לקחת מרחק.  ולדעת שבקרוב הדמוי יתמוסס  אך תוך  העץ ויהיה רשימו.

רשימו

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn