כלה מפני כלה – יבמות כא ב

 מצד שמאל של העבודה יש גוש כהה חסר פנים הנראה כנדחק כלפי הפנים הזוהרים של הנערה המנושקת. במישור הנמוך יותר, קרעי גוף ושיער – הפגיעה קרובה מאד. 

והטקסט התלמודי : 

דאמר רב חסדא: הא מילתא מגברא רבה שמיע לי, ומנו? רבי אמי: לא אסרו כלה אלא מפני כלה,…: לא אסרו כלת בתו אלא משום כלת בנו. אמר ליה אביי לרבא, אסברה לך: כגון כלתה דבי בר ציתאי. רב פפא אמר: כגון כלתה דבי רב פפא בר אבא. רב אשי אמר: כגון כלתה דבי מרי בר איסק. (בבלי יבמות כא ב)

 בהקשר לדיון בפטורות מיבום שהן אמנם עריות אבל שיש `להן הפסק` –   כלומר, בארבע נשים שנאסרו משום שניות, אין האיסור הולך ונמשך גם לדורות אחרים, שלמעלה או שלמטה מהן, אלא רק באלה שנמנו במפורש. עולה השאלה לגבי הכלה — שהיא עריות ללא ספק, ולכן אין לה הפסק, לדורי דורות.

מסביר רב חסדא את ששמע מרבי אמי "לא אסרו כלה אלא מפני כלה ". שלא אסרו כלת בתו – אלא משום כלת בנו. 

ואני מעתיקה לכאן את הפירוש של שטיינזלץ –

וזו היתה כוונתו של ר` אמי: לֹא אָסְרוּ כַּלַּת בִּתּוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם כַּלַּת בְּנוֹ. כיון שעשויים אנשים להחליף ולטעות בין כלות אלה, המצויות לעתים יחד אצל הסב, אבי המשפחה. וכיון שרק משום גזירה היא כלת בתו נאסרה, אבל לא אסרו את הדורות שלאחר מכן. אָמַר לֵיהּ [לו] אַבַּיֵי לְרָבָא: אַסְבְּרָהּ לָךְ [אסביר לך] כיצד קורה הדבר שמחליפים בין כלות אלה, כְּגוֹן כַּלָּתָה דְּבֵי [הכלות של בית] בַּר צִיתַאי ששם היו בני הבנים ובני הבנות של אותה משפחה גרים יחד, ואפשר היה להחליף בין הכלות. רַב פַּפָּא אָמַר: כְּגוֹן כַּלָּתָה דְּבֵי [הכלות של בית] רַב פַּפָּא בַּר אַבָּא. רַב אַשִׁי אָמַר: כְּגוֹן כַּלָּתָה דְּבֵי [הכלות של בית] מָרִי בַּר אִיסַק, שכל אחד הביא דוגמא ממשפחה כזו שהיתה בימיו. 

העיסוק בקשרי משפחה מסובכים נראה לפעמים טרחני. ואבל החשש מעריות אין לו זמן ותקופה.  גם בזמן שהמגורים של `חמולה` כבר לא כל כך מתקיימים. מעשי הפגיעה מתחוללים כל הזמן, ויש משהו מאד חיובי בגדרות ובגדרי הגדרות שמקימים חכמים. 

 

 

 

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn