מי את?

רות – מאשרת סדר חברתי, או מפוררת אותו?

———————————————————-

 רות היא המודל החיובי של המהגרת המומרת, מאשררת את הסדר הישראלי ומצילה אותו משלטון רעוע של `שפוט השופטים`  בהיותה מייסדת שושלת מלוכה. דוגמא להתנהגות רצויה ובסיס לשלטון בית דוד

אבל אולי רות מפרה את הסדר אליו היא מצטרפת? אמנם  המשילות הישראלית מחוזקת על ידה אך היא גם מאתגרת  אותה, על ידי עצם מהותה כ`אחרת `,המיוצגת על ידי זהותה המואבית.  האם היא משלימה את  הסדר הישראלי, או שמא  רות גורמת לכך שיהיה זה בלתי אפשרי שהסדר ישאף למושלמות. וזה השרות הגדול שרות עושה לישראליות – מפרקת את הפנטזיה על טהר הגזע והמושלמות , מאפשרת פתיחות לשונה ולאחרות.

אבל, רות לא רק שאינה מפוררת את הסדר אליו היא מצטרפת אלא היא מאמצת מנהגים וטקסים ומנסה להשתלב. המבטים השונים על רות משקפים את היחס שלנו למהגרים.  או שהמהגרים `מוערכים` בשל מה שהם מביאים איתם לתרבות אליה הם הגיעו, או שהם מעוררים פחד ממה ש`הם` יעשו לנו. (יצרכו תקציבי רווחה, ימהלו את התרבות שלנו בתרבותם, יפוררו את הפוליטיקה שלנו, יחתרו תחת  התרבות הדמוקרטית שלנו)

הגישה המקבלת והמברכת של מאשררת לאזרחים את נכונות המערכות השלטוניות והתרבותיות שלהם, מואב היא הארץ בה נולדה רות, ובה נקבר משה רבנו,  היא המכשיר לבסס מחדש את חוק התורה אחרי שנותן התורה מת. (ולכן אולי קוראים את המגילה בשבועות…),הגירתה והמרתה של רות מייצרים מחדש את ספור ברית סיני, ובכך היא מזכירה ללומדים ולקוראים עד היום את הברית של אבותיהם ושלהם – טקס ההמרה/הברית/הגיור ההמוני בסיני. בחירתה של רות מזכירה לעם ישראל שהוא העם הנבחר, עם שראוי להבחר.  

הבחירה של המהגרת – גורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו, על כל המשתמע מכך.  אבל גם מסכנת את תחושת הזהות שלנו. ואפשר לראות במגילת רות טקסט המתאמץ להמריץ ולרענן את הזהות הישראלית בלי לסכן אותה, וזאת על ידי ההנגדה בין רות לערפה.  שמציעה גם שהגירתה של רות לבית לחם   אינה אומרת שעכשיו כל אחד יכול להכנס –  במיוחד לא כל מואבית – אלא רק זאת שמצהירה על נאמנותה – בניגוד לזאת שמפנה עורף (כשמה). שתיהן יחד מגלמות את ההתפעלות והפחד, ההזדמנות ואיום –  תחושות שלמות והפרימה – שמעוררת תופעת ההגירה. 

כשבועז שואל את רות "מי את" (ולא " מי זה") , הוא בעצם שואל שאלות קיומיות : האם רות היא ה`משה החדש` שקם לתחיה מהמתים במואב, כדי לעורר ולחדש ולהצמיח מחדש את הישראלים? או שמא היא מואביה – על כל התכונות השליליות של מואב. האם היא ידיד או אויב? אם גדולה או זרה? והתשובה – אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל־אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה. היא מנסה להרגיע – אין מה לפחד מהזרה.  כי היא `אמתך`. כנראה שהיה מה לפחד כי לפי המדרש בועז מת בלילה זה.

 ומה משמעות הצהרת האמונים של רות לנעמי?

ואולי – זאת שפתה של המהגרת הנואשת – בבקשה, קחי אותי עמך, למרות שנעמי אומרת לה וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל־עַמָּהּ וְאֶל־אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ. יש כאן אולי רמז לרות כמה קשה יהיה לה, לבטח לא תתקבל באהדה על ידי אנשי בית לחם. אבל רות עונה – כִּי אֶל־אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:(יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ. היא עונה בשפה בה מיליוני מהגרים פונים למיטיביהם – אל תדאגו , לא נעשה בעיות.

בבקשה, קבלו אותנו.

חשוב  כל כך לראות את המורכבות בדמותה של המהגרת – רות. היא כוללת בתוכה את הטיפוס שתומך בסדר הקיים, ואת הטיפוס שידלל את הסדר או אף ישחית אותו. שתי השלכות שלנו על כל המהגרים באשר הם שם.

 

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn